רחל אלבק-גדרון

רחל אַלבֶּק-גדרוֹן (נולדה בירושלים ב-20 באפריל 1960) היא חוקרת אינטרדיסציפלינרית של ספרות עברית וכללית, פילוסופיה כללית ואמנות. פרופסור במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

מחקריה

אלבק-גדרון התמחתה בתחום מחקר אינטרדיסציפלינרי המשלב באופן ייחודי פילוסופיה, ספרות ואמנות. עניינו של מחקרה הוא מידול תשתיות פרדיגמאטיות של המודרניזם על-פי תבנית מונדולוגית, שאותה הציגה בספרה המאה של המונאדות: לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים. פיתחה מודל תאורטי לתיאור הגנריקה של היווצרות גרסאות-טקסט ומתודולוגיה להשוואתן בשם 'הטקסט השלישי'.

אלבק-גדרון חוקרת את סוגיית הפוליטיקה של ההגייה האשכנזית בקריאת הפרוזה העברית בראשית המאה העשרים כחלק מדיון רחב של מחקר בהבחנות סוציולוגיות הקשורות בתופעת ה- Invention of Tradition בשיח הפוסט-מודרני הנוגע להיסטוריוגרפיה של הפרוזה העברית. חשיבותם של מחקריה נעוצה בזווית החדשה שהיא מקנה לשיח על הישראליוּת, כזהות האוצרת בתוכה מתחים בלתי-פתורים של מסורות אבודות או מושכחות ובעיקר של פחדים קמאיים הפורצים ממחוזות של טאבו אל הסימבוליקה הגלויה של הספרות הישראלית.

בנוסף, היא חוקרת את יצירתו של יואל הופמן על רקע סוגיות יסוד של הפואטיקה המערבית המודרנית והפוסט-מודרנית, ולצדן סוגיות מרכזיות של פואטיקה מזרחית, בעיקר כפי שהתגבשה כאסתטיקה המקושרת לזן-בודהיזם יפני. לתחום מחקר זה מוקדש ספרה: השלישי האפשרי: מחקר מונוגרפי על עבודתו של יואל הופמן (2016). חיבור זה זיכה אותה בפרס ע"ש ס' יזהר לחקר הספרות והוראתה.

פרופ' אלבק-גדרון מלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2007-2006 שימשה כפרופסור אורח במרכז טאובה לחקר היהדות שבאוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה.

אלבק-גדרון למדה ציור ריאליסטי אצל הצייר ישראל הירשברג בבית ספרו בירושלים (Jerusalem Studio School). עבודותיה הן בסגנון ריאליסטי, בטכניקות שונות: פחם, פסטל ושמן על בד.

אלבק-גדרון היא בת לחוקר התלמוד שלום אלבק והמשפטנית פליאה אלבק והיא נכדתו של חוקר התלמוד חנוך אלבק ושל יצחק ארנסט נבנצאל, מבקר המדינה השני של מדינת ישראל. נשואה בשנית לחוקר הספרות אבידב ליפסקר ואמא לבת ולבן מנישואיה הראשונים.

בין מחקריה בעברית

• המאה של המונאדות: המטפיזיקה של לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז.
• השלישי האפשרי: מחקר מונוגרפי על עבודתו של יואל הופמן, הקשרים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ודביר, תשע"ו. (זוכה פרס ס.יזהר 2017).
• שאמניזם וחקר הספרות, ירושלים: מאגנס, 2021.
• " 'הטקסט השלישי'- עיקרון תאורטי ומתודולוגי בחקר השוואת גרסאות, ויישומו בהשוואת גרסאות הסיפור 'עורבא פרח' לברדיצ'בסקי", סדן - מחקרים בספרות עברית, [עורך: אבנר הולצמן], כרך ד', אוניברסיטת תל אביב, תש"ס, עמ' 323–352 .
• "גניזין אלף היכלין דכסיפין – מפתח לספר הזוהר של אורי צבי גרינברג", ממתכת השכל חצוב: קובץ מחקרים ביצירת אורי צבי גרינברג, [עורך: חנן חבר], מוסד ביאליק, תשס"ט, עמ' 172–292.
• "אידיאות פאטיות ואפאטיות", בקורת ופרשנות 37, שפה-הגות-תרבות (תשס"ג), עמ' 195 - 206
• "מהי המולדת בה מדברים הופמנית? – סוגה וקהיליית מוצא בלקסיקון-אפוס של יואל הופמן", צפון 7, כתב עת לספרות, אגודת הסופרים (תשס"ד), עמ' 67–77 .
• "טוטם ועיוורון בישראל של 1998: תהליכי ברירה תרבותיים המיוצגים ברומן 'הכלה המשחררת' של יהושע". מכאן ד (תשס"ה), עמ' 5–19.
• "קולות גולים ומושכחים: ההגייה האשכנזית של העברית כשאלה פוסטמודרנית", מחקרי ירושלים בספרות עברית יט (תשס"ג), עמ' 65–90. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

• הספרים של רחל אלבק-גדרון, באתר "סימניה"
• אתר הבית של ד"ר רחל אלבק-גדרון במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן
• רחל אלבק-גדרון, "טוטם ועיוורון בישראל של 1998: תהליכי ברירה תרבותיים המיוצגים ברומן 'הכלה המשחררת' של יהושע", מכאן ד (תשס"ה), עמ' 5–19.
• רשימת המאמרים של רחל אלבק-גדרון באתר רמב"י
• רחל אלבק-גדרון, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38748984רחל אלבק-גדרון