רוק היל

רוק היל
Rock Hill

מדינה
מדינה
מחוז	מחוז יורק
ראש העיר	ג'ון גטיס
תאריך ייסוד	1852, הכרה רשמית: 1870
שטח	111.8 קמ"ר
גובה	206 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	72,937 (2016)
‑ צפיפות	591.8 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות	34°56′17″N 81°1′34″W
אזור זמן	UTC -4
www.cityofrockhill.com

רוק היל (באנגלית: Rock Hill, מילולית: "גבעת הסלע") היא העיר הגדולה ביותר במחוז יורק שבקרוליינה הדרומית, ארצות הברית, העיר החמישית בגודלה בקרוליינה הדרומית והרביעית בגודלה במטרופולין שארלוט שמרכזו בעיר שארלוט שבקרוליינה הצפונית. היא העיר הגדולה ביותר בחלק מטרופולין שארלוט שבקרוליינה הדרומית. במפקד האוכלוסין של 2010 היו בעיר 66,154 תושבים וב-2016 מספר התושבים גדל ועמד על 72,937 תושבים.

העיר ממוקמת כ-25 מיילים (40 קילומטרים) דרומית לשארלוט ו-70 מיילים (110 קילומטרים) צפונית לקולומביה.

היסטוריה

למרות העובדה שמספר מתיישבים אירופאים הגיעו לרוק היל בשנים 1830 ו-1840, רוק היל עדיין לא הפכה לעיירה עד שחברת מסילות הרכבת של שארלוט וקרוליינה הדרומית החליטה לשלוח קו רכבת דרך האזור.

בתחילה, הכוונה של חברת מסילות הרכבת הייתה לבנות תחנת רכבת ליד הכפר אבנעזר, אך המקומיים סירבו לכך שתעבור רכבת דרך הכפר שלהם מכיון שלטענתם הרכבת גורמת לכלוך ורעש. במקום זאת, נהגי רכבת, מתכננים וסוקרים החליטו להעביר את הקו במרחק 2 מיילים ליד ציון דרך מקומי. לפי מספר אנשים, נהגי הרכבת והמתכננים סימנו את המקום על המפה וקראו לו "רוק היל".

חלק מהמשפחות הראשונות ברוק היל חשבו שבניית תחנת רכבת בסמוך להם תהיה מועילה ורווחית ולכן נתנו לחברת הרכבת את הזכות לסלול מסלול דרך הנכסים שלהם, כשלושת בעלי הקרקעות הגדולים ברוק היל, ההחלטה פתרה את הבעיה. כאשר לרוק היל היה שם, תחנת רכבת ומשרד דואר מתיישבים רבים זרמו לאזור.

בית הספר הראשון של העיירה, אקדמיית רוק היל, נפתח בספטמבר 1854. למרות השם הרשמי של בית הספר, מרבית התושבים קראו לו "אקדמיית פיין גרוב" (מילולית: חורשת אורנים) בשל חורשת האורנים שהיה ממוקם בה. אן האצ'ינסון וייט, אשתו של ג'ורג' וייט שהיה אחד מהמתיישבים הראשונים, תרמה את האדמה לבית הספר לאחר מות בעלה. במקום למדו 60 תלמידים בשנת 1856 ולאחר מכן נפתח גם בית ספר לבנות באותו מקום.

מלחמת האזרחים האמריקאית

זמן קצר לפני שמלחמת האזרחים האמריקאית החלה, נערך מפקד אוכלוסין במחוז יורק בו ממוקמת רוק היל ונמצא שכמעט חצי מ-21,800 התושבים באזור היו עבדים שעבדו בייצור הכותנה המקומי. 4,379 הגברים הלבנים במחוז הקימו יחידות שתפקדו כחיל רגלים ואחרים הצטרפו לחיל הפרשים או לארטילריה. בסוף המלחמה, 805 מהם מתו ומאות נפצעו. גברים רבים מרוק היל ומחוז יורק היו מעורבים בקרבות חשובים רבים במלחמת האזרחים האמריקאית.

עקב מיקומה של רוק היל במסלול הרכבת, היא הפכה לנקודת מעבר של חיילי הקונפדרציה ואספקה ששונעה מהחזית ואל החזית. מכיון שלא היה בית חולים מקומי או אחות, אנשי העיירה טיפלו בחולים ובחיילים פצועים בבתיהם. פליטים שנסו מהמצור על החוף או מחייליו של הגנרל שרמן הגיעו גם הם אל רוק היל.

החל מאביב 1862, איכרים מקומיים הפסיקו לייצר כותנה ועברו לתירס על מנת להפיק יותר מזון. רשומות ממלחמת האזרחים האמריקאים מראות שהמחירים ברוק היל השתנו רבות במהלך המלחמה. מלחמת האזרחים שנתה את המצב הפוליטי, החברתי הכלכלי בעיירה באופן קיצוני כמו בכל מקום אחר בדרום ארצות הברית. רוק היל גדלה בשלהי המלחמה בהיווספם של פליטי מלחמה, אלמנות ומשפחותיהן וחזרתם של הגברים שהלכו להילחם במלחמה. רוב הסוחרים ברוק היל בסביבות שנת 1870 היו חיילים לשעבר של הקונפדרציה.

בשנת 1870, אפילו החנויות הגדולות ביותר ברוק היל היו בעלות קומה אחת בלבד ולא היו מדרכות בצידי הכבישים. בית המרקחת הראשון ברוק היל נפתח בשנות ה-70 של המאה ה-19. בשנת 1881 נבנו המדרכות הראשונות.

התאגדות עיקונית

משרד הדואר של רוק היל

רוק היל לא הוכרה באופן רשמי כעיר ונערכו שלושה ניסיונות לקבלת הכרה ככזו, ב-1855, 1868 ו-1870. הניסיון השלישי היה זה שצלח.

הניסיון הראשון

הניסיון הראשון היה בשנת 1855, עצומה שנחתמה על ידי בעלי קרקעות חשובים ואנשי עסקים מאזור רוק היל. העצומה הוצגה בפני האספה הכללית של קרוליינה הדרומית ב-19 באוקטובר אך לא ננקטה על ידם שום פעולה בנושא.

הניסיון השני

הניסיון השני היה בשנת 1868, בעצומה אנשי העיירה טענו כי ישנם למעלה מ-300 תושבים, "אחת עשרה חנויות, שתי כנסיות, שני ברים, שני בתי מלון, שתי חנויות-כרכרה, שלוש נפחיות, שלוש חנויות נעליים, בית מלאכה לעיבוד עורות, נגרייה ובתי ספר יסודיים נפרדים לבנים לבנים ובנות לבנות". העצומה נחתמה על ידי 48 איש, רובם חדשים יחסית בעיר ומספר מצומצם של תושבים ותיקים.

בעלי קרקעות גדולות ותיקים התנגדו להכרה מכיון שהכרה תביא איתה מסים ולכן הם הגישו הצעת נגד שטענה כי ישנם רק 100 תושבים ורובם נמצאים בעיירה באופן זמני. המצב היווה דוגמה לשינויים העוברים על רוק היל שהשתנתה מעיירה שכללה בעיקר חוות לקהילת עסקים ועל תהליך העיור שעובר על העיירה. בסופו של דבר, הרשות המחוקקת במדינת קרוליינה הדרומית שבארצות הברית לא פעלה בנושא שום עצומה ורוק היל לא הוכרה באופן רשמי.

ההכרה

העצומה השלישית הוגשה בהצלחה בשנת 1869, שנה בלבד לאחר ההצעה הכושלת של 1868. על העצומה חתמו 57 אנשים והיו שבעה מתנגדים בלבד. שבעת המתנגדים היו בעלים של 80% מהאדמה שהייתה צפויה להיות בתחום השיפוט של רוק היל אם ההחלטה תתקבל. אך הפעם הם לא הצליחו לעצור את ההחלטה וב-26 בפברואר 1870 התקבלה הכרה רשמית בעיר.

התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח

רוק היל הייתה הרקע לשני אירועים חשובים של התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח.

מחאת הישיבה

בפברואר 1961, תשעה גברים אפרו-אמריקאים נכנסו לכלא במחוז יורק לאחר שערכו "מחאת ישיבה" בה סירבו להתפנות ליד דוכן ארוחת הצוהריים של רשת מקרורי באזור המסחרי של רוק היל. כיום המקום מוכר כ"פייב אנד דיין" ובו חקוקים שמות הפעילים.

הפשע של הפעילים שנעצרו דווח כ"סירוב להפסיק לשיר במהלך תפילת הבוקר שלהם". האירוע העלה מודעות כלל ארצית כשאסירים ביצעו אסטרטגיה חדשה הנקראת "כלא, לא ערבות". התנגדות לשחרור בערבות הייתה דרך להפחית את העול הפיננסי שבפניו ניצבו קבוצות זכויות האדם כאשר "מחאות הישיבה" התפשטו ברחבי דרום ארצות הברית. כשהפעולות קיבלו סיקור חדשותי כלל ארצי נרחב בארצות הברית, הטקטיקה "כלא, לא ערבות" אומצה על ידי קבוצות זכויות אזרח אחרות. הפעילים התפרסמו כ"תשעת [אנשי] הידידות" מכיון שתשעתם היו סטודנטים בקולג' הידידות של רוק היל.

רוכבי החירות

מאוחר יותר ב-1961, רוק היל הייתה התחנה הראשונה ב"דרום העמוק" בה עברה קבוצה של 13 "רוכבי חירות" שמילאו אוטובוסים בוושינגטון די. סי. ופנו לדרום במטרה לבחון את יישום הפסיקות שהוציא בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנת 1960 שאסרו הפרדה גזעית על פי חוק בכל המפעלים הציבוריים הבין ארציים. כשמנהיג זכויות האדם ג'ון לואיס ואפרו-אמריקאים נוספים דרכו מחוץ לאוטובוס ברוק היל הם הוכו על ידי אספסוף המורכב ברובו מאנשים לבנים אשר לא נשלטו על ידי המשטרה המקומית. האירוע גרם להד תקשורתי גדול.

בשנת 2002 לואיס, שכבר היה חבר קונגרס מטעם ג'ורג'יה, חזר לרוק היל כשהוזמן לנאום באוניברסיטת וינת'רופ וניתן לו מפתח העיר. ב-21 בינואר 2008 חזר לואיס לרוק היל ודיבר כנואם באירוע לזכר מרטין לותר קינג ומורשתו. ראש העיר התנצל בפניו רשמית בשם העיר על התנהגותם ויחסם של ההמון לרוכבי החירות.

המאה העשרים

רוק היל גדלה באופן קבוע במהלך המאה העשרים והתרחבה מעבר לגבולות המקוריים שלה. ארבעה אזורים ללא סמכות רשמית סופחו לעיר והגדולים שבהם הם בויד היל ב-1940, אבנעזר ומקסיקו ב-1960 ואוקדייל ב-1980.

רוק היל חגגה את חגיגות מאה השנה שלה ב-1952, ואת חגיגות 150 שנה ב-2002, ואירחה ב-2017 את אליפות העולם ב-UCI BMX.

גאוגרפיה

סביבה

שלג ברוק היל

תצפית מרוק היל על נהר קטאבה

לפי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לעיר יש 43.16 מיילים מרובעים (111.4 קילומטרים מרובעים), 43 מיילים מרובעים (111 קילומטרים מרובעים) הם אדמה ו-0.16 מיילים מרובעים (0.41 קילומטרים מרובעים) הם מים.

רוק היל ממוקמת לאורך נהר קטאבה באזור הצפון-אמצעי של רמת פידמונט בקרוליינה הדרומית, דרומית לעיר שארלוט. העיר ממוקמת בגובה 676 רגל מעל פני הים (206 מטרים) והיא ממוקמת במרחק של כ-150 מיילים (240 קילומטרים) מהאוקיינוס האטלנטי ו-75 מיילים (121 קילומטרים) מבלו רידג'.

שכונות

רוק היל כוללת מספר שכונות:

• מרכז העיר - האזור המסחרי של העיר שכולל 20 בניינים הצמודים זה לזה שנבנו ב-1870 ובו ממוקמים משרדי הממשל של העיר.
• אבנזר
• אוקדייל
• ניופורט
• בויד היל - בית קבוצת הפוטבול והכדורגל של העיר.

אקלים

אקלים ברוק היל, קרוליינה הדרומית
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	10.5	13.8	18.8	23.8	27.7	31.1	32.7	32.2	28.3	23.3	18.3	12.2	22.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-0.5	2.2	5.5	10	15	19.4	21.6	21.1	17.2	11.1	6.1	1.1	11.1

דמוגרפיה

10 המעסיקים הגדולים ביותר

מערכות 3D

תעשיות אמידה בע"מ

אנרגיית קרוליינה

עיריית רוק היל

תקשורת קומפוריום

סייטק מסנני פחמן באחריות מוגבלת.

היוסונג

תאגיד התחבורה של לאנגר

בתי הספר של מחוז יורק

אוניברסיטת וינת'רופ

במפקד האוכלוסין שנערך ב-2010, היו 66,154 איש ו-16,059 משפחות בעיר. צפיפות האוכלוסין הייתה 619.2 איש לקילומטר רבוע. היו 29,159 יחידות דיור.

54.6% מהתושבים היו לבנים, 38.3% שחורים, 1.7% אסייתים, 0.5% אינדיאנים ו-4.9% אחרים.

25,966 היו בעלי בתים, מתוכם ל-29.9% היו ילדים מתחת לגיל 18 שגרים איתם, 38.1% היו זוגות נשואים, 18.8% היו נשים ללא בעל ו-38.2% היו ללא משפחה.

כלכלה

בעבר כלכלת רוק היל נשלטה על ידי תעשיית הטקסטיל והעברת המשרות והתעשייה מעבר לים ומחוץ לארצות הברית גרמה לירידה בכלכלה וגרעון באותו זמן. במהלך העשור האחרון, רוק היל עברה לכוח עבודה חזק יחסית.

על פי תוצאות מפקד 2010, ההכנסה הממוצעת לבעל בית הייתה 37,336$ לשנה וההכנסה הממוצעת למשפחה הייתה 45,697$ לשנה, המשכורת הממוצעת של הגברים לשנה הייתה 32,156$ לעומת 24,181$ לנשים. ההכנסה הממוצעת של העיר הייתה 18,929$ לשנה. כמעט 9.7% מהמשפחות ו-14% מהאוכלוסייה היו מתחת לקו העוני, כולל 16.2% מתחת לגיל 18 ו-12% מעל לגיל 65. אחוז הלא-מועסקים היה 8.7% וסך הכל 11,874 מתוך 71,459 איש שחיים בעיר.

אסונות טבע

הוריקן הוגו ב-1989

טורנדו רוק היל 1926

ב-26 בנובמבר 1926 טורנדו הרסני פגע במרכז העיר רוק היל, יום לאחר חג ההודיה וטורנדו פתאומי מכיון שבדרך כלל לא מתרחש טורנדו חזק כל כך בסוף העונה, לטורנדו שנקרא "שחור כדיו" לקחו פחות מ-10 דקות להרוס את כל האזור המסחרי ברוק היל. הסערה נחתה במערב מחוז יורק והמשיכה לרוק היל מהמערב. לראשונה בעיר, הטורנדו המשיך לרוחב 3 גושי בניינים והותיר 60 בתים עם נזק כבד, גג בית החולים עף ומכוניות הועפו או התרסקו. הנזק הכולל שגרם הטורנדו "שחור כדיו" לעיר היה בסביבות 150,000$ וגרם למוות אחד ו-12 פצועים בתוך רוק היל.

הוריקן הוגו

הוריקן הוגו פגע בעיר בבוקר ה-22 בספטמבר 1989. ההוריקן קרע לגזרים את העיר עם רוחות ממושכות בחוזק 90 מיילים לשעה (144.8 קמ"ש) והפיל עצי אלון ואורן גדולים וחזקים. בתי הספר נסגרו לשבועות עקב נזק נרחב לדרכים ומפעלים. הנזק הכולל לכל קרוליינה הדרומית עלה 4.2 מיליארד דולר. הסערה נכנסה למחוז יורק בקטגוריה שלוש ועזבה בקטגוריה שתיים.

סופת השלגים של 2004

סדרה של מערכות לחץ אוויר נמוך נעה לרוחב קרוליינה הדרומית בין התאריכים 25–27 בפברואר 2004 וגרמה למערכת של גשם מעורב בשלג שהפך בהדרגה לשלג כבד ככל שלחץ האוויר ירד, אוויר ארקטי קר שרר בקרוליינה וגרם ל22 אינצ'ים (55.8 סנטימטרים) של שלג, ברקים ורוחות מתפרצות. השלג הגיע לגובה של 28 אינצ'ים (71 סנטימטרים) במקומות שונים.

השכלה

אוניברסיטת ווינת'רופ

ברוק היל ישנם 27 בתי ספר מתוכם 17 בתי ספר יסודיים, חמש חטיבות ביניים ושלושה תיכונים, בנוסף ישנן שלוש מכללות.

מוסדות השכלה גבוהה

• אוניברסיטת וינת'רופ, נפתחה בשנת 1886 כמכללה לנשים.
• מכללת קלינטון, נפתחה בשנת 1894.
• המכללה הטכנית של יורק, נפתחה בשנת 1964.

בתי הספר ברוק היל

תיכונים

• התיכון של רוק היל (התיכון הראשון בעיר)
• התיכון הצפון מערבי
• סאות' פוינט

חטיבות ביניים

• שבילי סלודה
• טירת הגבהים
• חטיבת ביניים סליבן
• דרך רולינסון
• האפיק ההולנדי

תקשורת

לוגו תחנת הרדיו של המכללה הטכנית של יורק

עיתונות

• "ההראלד", העיתון הכי עתיק בעיר שקיים משנת 1872, עיתון בוקר היוצא לאור כל יום ברוק היל, העיתון מסקר את מחוז יורק, מחוז צ'סטר ומחוז לנקסטר.
• מגזין רוק היל
• מגזין מחוז יורק

רדיו

• OTS, קבוצת מדיה בעלת מספר תחנות רדיו בעיר
• WAVO
• WNSC-PM, סניף הNPR ברוק היל
• תחנת הרדיו של הכנסיה הבפטיסטית
• תחנת הרדיו של המכללה הטכנית של יורק

טלוויזיה

• WNSC-TV, תחנת הטלוויזיה שמפעילה PBS בעיר
• CN2, תחנה המשדרת חדשות יומיות
• WMYT-TV, בבעלות רשת FOX

תחבורה

כבישים מהירים

רוק היל מתחברת ל-2 כבישים בין-מדינתיים כחלק ממערכת הכבישים הבין-מדינתיים:

• כביש בין-מדינתי 77
• כביש בין-מדינתי 85

נמלי תעופה

לרוק היל יש 2 נמלי תעופה מקומיים:

• נמל התעופה של רוק היל ומחוז יורק, נמל תעופה מוניציפלי לטיסות לא מסחריות.
• נמל התעופה הבינלאומי שארלוט דאגלס, נמל התעופה השמיני בגודלו בארצות הברית שממוקם 20 מיילים צפונית לעיר.

תרבות

אירועים עונתיים

רוק היל מארחת מספר אירועים עונתיים, בכל אביב מתקיים פסטיבל הנקרא "בוא תראה אותי", בו משתתפים למעלה מ-125,000 איש מרחבי קרוליינה הדרומית. "בוא תראה אותי" נבחר במקום ראשון כפסטיבל הטוב ביותר בקרוליינה הדרומית. ביום העצמאות של ארצות הברית העיר מארחת את פסטיבל "אדום, לבן ובום". בשבוע הראשון של כל אוקטובר, מועצת האמנות של מחוז יורק מארחת את פסטיבל ה"בלוז וג'אז".

מוזיאונים

ישנם שבעה מוזיאונים בעיר:

• מוזיאון מחוז יורק של רוק היל, מוזיאון תרבותי הממוקם ליד נמל התעופה של רוק היל.
• מוזיאון הטלפון של קומפוריום, מוזיאון היסטורי העוסק בהיסטוריית הטכנולוגיה בעיר.
• מוזיאון האש של רוק היל
• מרכז האמנות
• מרכז האמנות על שם טום ס גטי
• מוזיאון הילדים
• הבית הלבן

ספורט

אימון כדורסל בקולוסיאום של וינת'רופ

אליפויות

רוק היל מארחת 2 אליפויות בינלאומיות:

• אליפות ארצות הברית בגולף דיסק המאורח באוניברסיטת וינת'רופ
• אליפות ארצות הברית בכדורגל לנוער המאורח במנצ'סטר מדוז

בנוסף, רוק היל ארחה בשנת 2015 את גביע העולם ב-IQA וב-2017 את אליפות העולם ב-UCI BMX.

קבוצות ספורט

• "העיטים של וינת'רופ", קבוצה המשחקת בהתאחדות ספורט הקולג'ים הלאומי (NCAA)
• "רוק היל קרדינלס" היא קבוצת בייסבול שהייתה קיימת ברוק היל בעבר אך כיום סופחה לסנט לואיס קרדינלס.

פארקים

רוק היל ידועה בשל מספר הפארקים והמתקנים הציבוריים הגדול שבה, הפארקים הגדולים ביותר מופיעים ברשימה להלן:

בעיר

האובליסק בפארק הצבאי הלאומי בהר קינגס

• פארק צ'רי
• פארק אבנזר, פארק הממוקם על חוף אגם ווילי.
• גן בלנקן, גן בוטני מיוחד הכולל מגוון פרחים מלבלבים ועצים.
• מנצ'סטר מדוז
• פארק וסטמינסטר, פארק הכולל משחק מגרשי כדורגל ומארח את אליפות ארצות הברית בכדורגל לנוער מדי שנה.

ליד העיר

פארק תעלת לנדספורד

• הר נאני, פארק קטן סמוך לרוק היל.
• הר קינגס
• פארק הצבאי הלאומי בהר קינגס, פארק היסטורי ומוכר בשל הקרב על הר קינגס
• פארק אנדרו ג'קסון
• פארק תעלת לנדספורד
• הר קראודרס

שירותים ציבוריים

• מחלקת מכבי האש של רוק היל, בעלת שתי מחלקות ושש תחנות כיבוי אש בתוך העיר.
• מחלקת המשטרה של רוק היל, בעלת חמש מחלקות ותשע יחידות מיוחדות.
• המרכז הרפואי פידמונט, בית החולים של רוק היל.

ממשל

המועצה המנהלית שמושלת על העיר מורכבת מראש העיר ושישה חברי מועצה נוספים, ראש העיר נבחר כל ארבע שנים וכך גם חברי המועצה, ראש העיר הנוכחי הוא ג'ון גטיס שהחל את כהונתו בינואר 2018.

בתרבות הפופולרית

סרטים

• "הפטריוט (2000)", סרט מלחמה אמריקאי בכיכובו של מל גיבסון
• "הזעם: קארי 2
• "מקום מקלט (סרט, 2008)", צולם באוניברסיטת וינת'רופ
• "ווקר פיין"
• "גבעת גוספל"
• "קשת בענן שחורה"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוק היל בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25161512רוק היל