ג'ון לואיס (פוליטיקאי)

ג'ון לואיס
לידה	21 בפברואר 1940
פטירה	17 ביולי 2020 (בגיל 80)
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	3 בינואר 1987 – 17 ביולי 2020; (33 שנים)
	→ וייץ' פולר קוואנזה הול ←
פרסים והוקרה
	מדליית החירות הנשיאותית;

ג'ון רוברט לואיס (באנגלית: John Robert Lewis;‏ 21 בפברואר 1940 – 17 ביולי 2020) היה פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית. כיהן כנציג המחוז החמישי של ג'ורג'יה בבית הנבחרים של ארצות הברית, המכסה ברובו את העיר אטלנטה ופרווריה. לואיס שירת בתפקיד זה משנת 1987. לואיס היה אחד מחברי "6 הגדולים", כחלק ממנהיגי התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, לצד מרטין לותר קינג.

בבית הנבחרים שירת כסגן מצליף הסיעה הדמוקרטית מאז 2007.

ביוגרפיה

לואיס נולד בטרוי, אלבמה, כבנם של וילי לבית קרטר ואדי לואיס. הוא היה השלישי מבין עשרה ילדים, בהם גם אח חירש. הוא גדל במחוז כפרי באלבמה וכמעט שלא ראה אנשים שאינם שחורים בילדותו המוקדמת. כשגדל מעט חווה את ההפרדה הגזעית והקיפוח באלבמה, וכשנסע לערים בצפון ארצות הברית נחשף לעובדה שבתי הספר לא היו מופרדים גזעית.

כשהיה בן 15 שמע לראשונה את מרטין לותר קינג ברדיו, ושנה אחר כך עקב באדיקות אחרי חרם האוטובוסים של מונטגומרי. הוא פגש את מרטין לותר קינג ורוזה פארקס מעט אחר כך.

לואיס למד בסמינר התאולוגי הבפטיסטי האמריקאי (American Baptist Theological Seminary) בנשוויל שבמדינת טנסי ואחר כך באוניברסיטת פיסק ממנה קיבל תואר ראשון בדת ופילוסופיה. שני המוסדות היו מיועדים לאפרו-אמריקאים. באותה תקופה החל במאבקו נגד הגזענות ולמען זכויות האזרח, בפרט פעל למען ביטול ההפרדה במזנוני הצהרים בנשוויל. הוא הוביל מאבקים לא אלימים לביטול ההפרדה ונעצר ונכלא פעמים רבות.

ב-1961 החל ב"מסעות החופש" (freedom rides) במסגרתם נסעו חבורה מעורבת של שחורים ולבנים באוטובוסים ברחבי מדינות דרום ארצות הברית, מה שנחשב אז עבירה על החוק במרבית מהן. הוא נעצר מספר פעמים ובילה ארבעים יום בכלא במדינת מיסיסיפי. הוא הותקף על ידי המון זועם פעמים רבות. המבצע זכה להדים רבים ובסופו של דבר נאסרה ההפרדה באוטובוסים.

ב-1963 נבחר לראשות ארגון הסטודנטים לתאום מחאה לא-אלימה (Student Nonviolent Coordinating Committee).

לואיס היה הצעיר מ"חבורת ה-6 הגדולים", וכיהן כיושב ראש הארגון המרכזי של התנועה לזכויות אזרח בשנים 1963–1966. הוא צעד וצולם בתמונות עם מרטין לותר קינג. כחלק ממאבקו לקח חלק במצעדים מסלמה למונטגומרי ב-1965.

בשנים 1970 עד 1977 עמד בראש "פרויקט חינוך הבוחרים" (Voter Education Project) שמטרתו הייתה להביא לרישום בספר הבוחרים של בוחרים שחורים רבים, שלהם ניתנה זכות הבחירה עם חקיקת חוק זכות ההצבעה (בארצות הברית נדרשת פעולה מצד מי שחפץ להיות בספר הבוחרים, דבר שעלול להיות מכשלה בפני בוחרים פוטנציאלים).

לאחר התמודדות לא מוצלחת לבית הנבחרים ב-1977, נותר ללא עבודה ועם חובות, ולכן קיבל משרת עבודה בממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר. בהמשך נבחר לכהן כחבר במועצת העירייה של אטלנטה ב-1981 וכיהן עד 1986.

בהמשך התמודד לבית הנבחרים של ארצות הברית, מטעם המחוז ה-5 של ג'ורג'יה, לאחר שחבר הקונגרס המכהן שייצג מחוז זה החליט להתמודד לסנאט. לואיס הביס את יריבו הרפובליקני ברוב גדול ונבחר למשרה זאת. הוא נבחר מאז 15 פעמים לכהונות נוספות כחבר בית הנבחרים.

לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, בינואר 2017, ציין לואיס כי הוא אינו רואה בו נשיא לגיטימי בשל התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 לטובתו, מבצע חשאי אותו חשפה והצהירה קהיליית המודיעין האמריקאי. הערתו הובילה להחלפת עלבונות בין השניים.^[1]

ללואיס היו קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית. באוטוביגרפיה שלו סיפר כי "חש "חיבה חזקה" וחיבור משמעותי ליהודים עוד מילדותו, כשנהג לקרוא בתנ"ך את סיפור יציאת מצרים".^[2] בעת מאבקיו לזכויות האזרח קשר קשרים עם הרב אברהם יהושע השל.

היה נשוי לליליאן מיילס משנת 1968 ועד למותה ב-2012. נולד להם ילד אחד.

בשנת 1999 זכה בפרס אניספילד-וולף על ספרו Walking with the Wind: A Memoir of the Movement. ב-2011 העניק לו נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית.

לואיס מת ב-17 ביולי 2020 מסרטן הלבלב.^[3]