רומן היסטורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רומן תנ"כי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו. לעיתים עומדים אירועים היסטוריים ידועים במוקד העלילה, שגיבוריה הראשיים הם דמויות היסטוריות ממשיות (דוגמה לכך היא הרומן מלך בשר ודם של משה שמיר, העוסק בחיי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי). במקרים אחרים הדמויות בדיוניות, והמאורעות ההיסטוריים עומדים ברקע העלילה. יש רומנים היסטוריים שבהם נעשה מאמץ לדייק ככל האפשר בעובדות ההיסטוריות, אך סופרים אחרים מעדיפים לוותר על הדיוק ההיסטורי לטובת מטרות אמנותיות.

סוגה ספרותית זו הייתה מקובלת במאה ה-19. סופרים בולטים בסוגת הרומן ההיסטורי: וולטר סקוט, אלכסנדר דיומא, רפאל סבטיני וג'יימס מיצ'נר. במחצית הראשונה של המאה ה-20 זכתה הסוגה לתחייה מחודשת, וכללה רומנים של סופרים כגון ליון פויכטוונגר (היהודי זיס, הטרילוגיה יוספוס), ליאו פרוץ ("הכדור השלישי", "המרקיז דה בוליבר", "הפרש השוודי") ואלפרד דבלין (ולנשטיין).

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רומן היסטורי בוויקישיתוף



ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35680439רומן היסטורי