חורבת רומא
 |
חורבת רומא נמצאת בבקעת בית נטופה שבגליל התחתון, כק"מ וחצי מערבית לרומאנה, וסמוך לכפר הבדואי המודרני רומת אל-הייב. הממצאים במקום מתוארכים מהמאה ה-4 לפנה"ס.
המקום מזוהה עם היישוב "רומי" שבארץ ישראל המופיע לרוב בדברי חז"ל.
היסטוריה
תקופת התנ"ך
ישנם חוקרים המזהים את המקום עם העיר "רומה" הנזכרת בספר מלכים כמקום מוצאה של זבודה בת פדיה[1][2][3].
ישנם המזהים את המקום גם עם העיר אַרֻמַ המופיעה בקטעי אנלים המתעדים את כיבושי תגלת-פלאסר השלישי[4], אך יש השוללים השערה זאת, מכיוון שהרשימה הכוללת את ארומה כוללת מקומות המזוהים על ידיהם בגליל העליון[2].
תקופת בית שני, המשנה והתלמוד
המקום מזוהה עם יישוב יהודי בשם "רומא" (וגם: "רומה" או "רומי"), אשר נזכר בכתבי חז"ל, כיישוב הסמוך לציפורי. העיר נזכרת בימי המרד הגדול ברומאים (70-66 לספירה), על ידי יוסף בן מתתיהו, אשר מציין את "רומא" כמקום מוצאם של האחים נטירס ופיליפוס, אשר לחמו בגבורה יתרה במצור על יודפת[5] (על שמם "הר האחים" הסמוך ליודפת).
בתלמוד מופיעים תנאים ואמוראים שהתגוררו ברומא או רומי, ויש טוענים שחלקם התגוררו ברומא שבגליל. בין הדמויות: רבי אלעזר דמן רומה[6] ותודוס איש רומי[7]. כמו כן האמוראים רבי חילפא דרומייה ורבי יעקב דרומייה אך יש המפקפקים וטוענים שאין הכוונה לרומה אלא מהדרום. על התנא רבי מתיא בן חרש מסופר שהתגורר והקים ישיבה ברומי[8], ויש מפרשים שהכוונה לעיר בארץ ישראל[9].
במספר ספרים קדומים[10], וכן בספרי מסעות, נכתב שממקום זה ייצא משיח בן דוד, על פי מאמר הגמרא[11] שהמשיח יושב ב"פיתחא דרומי", כאשר כך גם כתוב בספר הזוהר[12]. במקום אחר בספר הזוהר[13], צוין שהמשיח יבוא מהגליל. בהצלבת שני המקורות, הרי שרומי הנזכרת בגמרא היא רומי שבגליל. כמו כן, יש שהראו[14] מפירוש רש"י על מאמרו של רבי יוסי בן קיסמא[15] כי המשיח יגיע כאשר ייפול שער זה שלוש פעמים, ורש"י פירש כי הכוונה לרומי, ובהמשך עשה רבי יוסי מופת, בכך שהפך את מימי הפמייאס לדם, מה שמוכיח כי דיבר על רומי שבארץ ישראל[16]. כמו כן, בכך פירשו את דברי הגמרא, כי בין ביתו של רבי יהודה הנשיא בציפורי לרומי הייתה מערה, ודרכה היה הולך אנטונינוס ללמוד עמו (במקום קיימת עד היום מערכת מחילות).
על פי מסורות מסוימות במקום קבורים אביה בן ירבעם[17], בנימין בן יעקב[18] וראובן בן יעקב[19]. בקצה הדרום-מזרחי של הכפר יש שתי מערות קבורה שהיו בהן סרקופגים[20].
קישורים חיצוניים
- הרב יהודה טשזנר, שערי נחמה, "מיקומה של העיר רומי", עמ' שיח-שכד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- בן עמי, אלון, עטרת פז - גאולה ומשיח, "נספח א' - היכן הם כלי המקדש כיום?", באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב יצחק בצרי, שיח יצחק - גיטין, דף נו עמוד ב', "שתי ערים ששמן 'רומי'", עמ' תרעח-תרעט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- רובין, ישראל אליעזר, הרהורי תורה, "רבי יוסי בן קסמא הלך לייסד מקום תורה ברומי", עמ' תקלד-תקלח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו
- ^ 2.0 2.1 אנסון רייני, אנציקלופדיה מקראית, כרך ז', עמוד 337, ערך רומה
- ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 207.
- ^ מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור והבבל: מאות ט'- ו' לפסה"נ, ירושלים, מוסד ביאליק, 2003, עמ' 55
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ג, פרק ז, פסקה כא, סעיף 233.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ז עמוד ב'.
- ^ חתם סופר פסחים עד, א.
- ^ סנהדרין לב, ב
- ^ חידושי היעב"ץ סנהדרין שם. עם זאת השערה זו נסתרת מסיפור מסעו של רבי שמעון בר יוחאי לבטל את גזירת המלכות, שם מסופר שפגש את רבי מתיא בן חרש ברומי (מעילה יז, א-ב).
- ^ המקובל רבי אברהם בן אליעזר הלוי בספרו "משרא קטרין", סדר הדורות, שושנת העמקים לאלשיך. ראו כאן וכאן בהרחבה.
- ^ סנהדרין, צ"ח, א,
- ^ רעיא מהימנא פרשת פינחס דף רנ"ב א', "שם ירעה עגל דא משיח בן יוסף דאתמר ביה בכור שורו הדר לו, ושם ירבץ דא משיח בן דוד, חד אעבר רומי רבתי וחד אעבר רומי זעירתא דמיכאל וגבריאל לקבלייהו אינון". לפי דברי הזוהר האלו, אחד משני המשיחים יהיה בשערי רומי הקטנה. רבי משה הירושלמי מקשר את מקום קבורתו של אביה בן ירבעם שהוא ניצוץ נשמתו של משיח בן יוסף, לדברי הזוהר האלו שמשיח ישב בשערי רומי הקטנה.
- ^ שמות, ז', ב'
- ^ מאור עיניים לרבי יאשיהו פינטו.
- ^ סנהדרין צח א'.
- ^ המהרש"א שם התקשה שהרי רבי יוסי התגורר בארץ ישראל כמו שכתוב שם בגמרא בסמוך, וכן ממאמרים נוספים. כמו כן, יש מוכיחים שדיבר על רומי שבגליל על פי מה שמובא בגמרא מסכת עבודה זרה דף י"ח עמוד א' שבלוויותו השתתפו כל גדולי רומי.
- ^ רבי משה הירושלמי.
- ^ ספר מקומות הקדושים בשם תלמיד הרמב"ן, רבי משה הירושלמי.
- ^ כתב יד מוסקבה משנת ר', איגרת יחוס האבות, איגרת מספרת, חיבת ירושלים, מסעות משה.
- ^ רשמי סיור ותמונה מהמקום.
35533055חורבת רומא