זבודה בת פדיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חורבת רומא בבקעת נטופה בגליל התחתון המזוהה על ידי כמה מהחוקרים עם מקום מוצאה של זבודה בת פדיה

זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה (כתיב: זבידה) היא אישיות מהתנ"ך הנזכרת בספר מלכים,[1] אימו של יהויקים, מלך יהודה בסוף המאה ה-7 לפנה"ס. פירוש שמה הוא מתנה.

מוצאה של זבודה הוא מהעיר רומה שבגליל התחתון, המזוהה על ידי כמה חוקרים עם ח'רבת א-רומה באזור בקעת בית נטופה.[2] זבודה נישאה ליאשיהו, מלך יהודה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס. ייתכן כי היו אלו נישואים פוליטיים, שבאמצעותם ניסו מלכי יהודה לחזק קשרים פוליטיים עם שבטי הצפון.[3]

בסיפור גלות יהויכין (597 לפנה"ס) בספר מלכים,[4] נזכרת חמוטל בת ירמיהו כאשתו של יאשיהו לצד זבודה אם יהויקים, חמוטל קשרה קשרים עם גוף הנקרא "עם הארץ", כדי להמליך את בנה יהואחז. נראה כי ניצלה את מוצאה של זבודה בת פדיה אשר לא הגיעה משבט יהודה אלא הייתה מזוהה עם שבטי הצפון. יש הסוברים כי שיקוליה היו אישיים וזאת כדי לזכות בתואר "גבירה", באמצעות המלכת בנה. אך לאחר זמן מה יהואחז הודח והוגלה למצרים בידי פרעה-נכה ואת מקומה תפסו זבודה אשר בנה הומלך תחתיו ונחשתא בת אלנתן.[5] ייתכן כי בניו של יאשיהו משתי נשותיו אלו מייצגים שתי תפישות מדיניות: הפרו-בבלית, אשר אותה מייצג יהואחז בנה של חמוטל בת ירמיה, שהודח על ידי פרעה נכה, ותפישה פרו-מצרית, אשר אותה מייצג יהויקים בן זבודה שהומלך על ידו, ולכן יש הסוברים כי זאת הסיבה לבחירתו של נבוכדנצר בצדקיהו.[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו.
  2. ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 207.
  3. ^ שלום זמירין, יאשיהו ותקופתו, ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ז, עמ' 56
  4. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ט"ו.
  5. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: יחזקאל, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 89.
  6. ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 211.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25819136זבודה בת פדיה