רוח צ'ינוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוח צ'ינוק

רוח צ'ינוק (יש לבטא "שינוק") או רוח אוכלת שלג היא תופעה מטאורולוגית בה רוח חמה יחסית נושבת על אזורים מכוסים בשלג, בדרך כלל כבד, וממיסה אותו לעיתים אף בקצב של יותר מ-30 סנטימטרים ביום. ניתן להמחיש תופעה זו כאשר נושפים על קרח דק במקפיא ורואים את המהירות הגבוהה בה הוא מותך.

הרוח נושבת במורד מדרון צל גשם בצד הנגדי למשב האוויר. רוח זו נובעת מהתחממות אדיאבטית של אוויר אשר התרוקן מלחות במדרון הפונה אל הכיוון שממנו בא האוויר. כתוצאה משיעורי מפל אדיאבטיים שונים של אוויר יבש לעומת אוויר לח.

תופעה זו ידועה בפולקלור הקנדי בשל שכיחותה שם, ומכנים אותה "אוכלת שלגים". אחד הסיפורים הידועים בפולקלור הקנדי הוא על נוסע במזחלת שבגלל קצב ההתכה המהיר של השלג בקושי הספיק להחליק. החלק האחורי של המזחלת שלו כלל לא נגע בשלג.

רוחות הצ'ינוק נפוצות גם בחורף והן עשויות להיות בעלות משמעות רבה לשרידות בעלי חיים. למשל, כאשר משב רוח כזה ממיס את השלג, עשב יכול לצמוח במהירות במקומות אלו ולהוות אוכל לעדרים.

כאשר רוחות אלו נושבות באביב ובקיץ הן עלולות להסב נזקים. לדוגמה, הן גורמות לשרפות, יובש ונזק לגידולים החקלאיים. יתר על כן, הרוחות גורמות לשינוי טמפרטורות רציני וחד; במספר דקות הטמפרטורות עשויות לעלות בכ-30 מעלות צלזיוס ביחס למצב הקודם.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.