רוז'ישצ'ה
| כנסיית מיכייליבסקה בעיירה | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז | שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ווהלין |
| נפה | נפת רוז'ישצ'ה |
| חבל ארץ | ווהלין |
| ראש העיר | ויאצ'סלאב פולישצ'וק |
| תאריך ייסוד | 1377 |
| שטח | 10.07 קמ"ר |
| גובה | 182 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 13,441 (2011) |
| ‑ צפיפות | 1,335 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 50°54′N 25°16′E / 50.900°N 25.267°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
רוז'ישצ'ה (באוקראינית: Рожище; בפולנית: Rożyszcze) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, הנמצאת על גדת נהר סטר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
העיירה נוסדה בשנת 1377, ועד המאה ה-16 הייתה רכוש הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית. ב-1567 העניק לה זיגמונט השני אוגוסט מעמד של עיר, וב-13 באפריל 1598 הוענקו לה זכויות מגדבורג וחותם בדמות שני צלבים. עם חלוקת פולין השלישית ב-1795 עברה העיר לשלטון רוסיה. חיבור העיירה לקו מסילת הברזל קייב-ורשה בסוף המאה ה-19 האיץ את פיתוחה. ביוני 1915 נכבשה העיר על ידי צבאות אוסטרו-הונגריה, חרבה ברובה בשרפות וחלק מהתושבים נמלטו מזרחה. ב-1916 שבו הרוסים וכבשו את העיירה, ורוב תושביה שבו אליה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובהתאם להסכם ריגה, נכללה העיירה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי רוז'ישצ'ה
יהודים התיישבו בעיירה מהמאה ה-18, ועד מהרה נעשו לרוב מוחלט בקרב תושביה. בין מלחמות העולם נמנו בעיירה למעלה מ-4,000 יהודים, כשני שלישים מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות ושל הבונד, תוך קיום בית ספר עברי ובית ספר יידי. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939. ערב הכיבוש הגרמני התגוררו בעיר כ-6,000 יהודים, שהיוו כ-80% מאוכלוסייתה.
אחד מרבני רוז'ישצ'ה היה רבי דוד חארי - גיסו של רבי דוד גרינברג - שהיה מנגידי ונכבדי קוברין, ולאחר שירד מנכסיו התמנה בהמלצת רבי חיים סולובייצ'יק לרב בעיר.[1]
בשואה
ב-28 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הנאצים, לאחר קרב בן ארבעה ימים, בו נהרגו יהודים רבים. לאחר כניסת הגרמנים לעיירה, החלו האוקראינים המקומיים בביצוע מעשי התעללות ושוד בקרב יהודיה, והגרמנים הוציאו להורג 10 יהודים מהעיירה.
בחודש יולי 1941 רצחו הגרמנים 430 גברים יהודים מהעיירה, ויהודי העיירה הנותרים נצטוו לענוד סרט זרוע, שהומר בהמשך בטלאי צהוב. בהמשך, נצטוו יהודי העיירה לבצע עבודות כפייה, והוטלו עליהם סכומי כופר.
בפברואר 1942 רוכזו יהודי העיירה וכפרי הסביבה שלה בגטו סגור שהוקם בה. 71 צעירים יהודים מהגטו שנשלחו לעבודות כפייה בוויניצה, נספו שם.
ב-23 באוגוסט 1942 חוסל הגטו שבעיירה, עם רצח יושביו בבורות ירי בדרך לכפר קופצ'ווקה. יהודים מעטים שהצליחו להימלט מהאקציה חברו ליחידות פרטיזנים סובייטיות. איוואן קונדרייב שהתגורר בכפר הציל יהודייה ועל כך קיבל הוקרה כחסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים
.jpg){kind=link}
- אתר ארגון יוצאי רוז'ישצ'ה וסביבתה
- רוז'ישצ'ה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- רוז'ישצ'ה (Rożyszcze), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "רוז'ישצ'ה", באתר השטעטל הווירטואלי
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), רוז'ישצ'ה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1461–1463), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ספר קוברין עמ' 553.
רוז'ישצ'ה32881925Q148896