רודולף יאניש

רודולף יאניש
Rudolf Jaenisch

לידה	22 באפריל 1942 (גיל: 82)
ענף מדעי	ביוכימיה, גנטיקה, רפואה
מקום מגורים	גרמניה, ארצות הברית
תרומות עיקריות
מנגנונים אפיגנטים של רגולציית גנים, מחקר תאי גזע עובריים, העברת גרעין תא-סומטי.

רודולף יאניש (בגרמנית: Rudolf Jaenisch; נולד ב-22 באפריל 1942) הוא פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת MIT בקיימברידג' שבמסצ'וסטס, ואחד המייסדים של מכון וויטהד למחקר ביו-רפואי בMIT. הוא חלוץ בתחום המחקר הטרנס-גנטי, שבו מבנה הדנ"א משתנה. יאניש התמקד בהנדסה גנטית של עכברים למטרות מחקר של סרטן ומחלות נוירולוגיות .

קורות חייו

תחילת דרכו

יאניש נולד בגרמניה ב-22 באפריל 1942. גם אביו וגם סבו היו רופאים. הוא נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטת מינכן. אך לאחר שסיים את הקורסים הבסיסיים באנטומיה ופיזיולוגיה יאניש הרגיש שהוא מתחיל לאבד ריכוז ועניין. לאחר שקיבל את הדוקטורט שלו וחיפש שינוי הצטרף למכון מקס פלאנק לביוכימיה לערוך מחקר ניסיוני ולהמשיך את לימודי הרפואה שלו. בפעם הראשונה הוא שקל מחקר במקום עבודה רפואית לקריירה העתידית שלו. אף על פי שבאותו זמן התוכניות הרפואיות לא דרשו תזה מסובכת, יאניש חרג מהדרישות הלא תובעניות של ניסויים/מחקרים על בקטריופאג'ים (bacteriophages). בשנות השישים, בקטריופאג'ים הפכו כלים ניסיוניים חשובים לביולוגיה מולקולרית. אחת המעבדות גרמניות המובילות בתחום הצעיר זה היה של פ. ה. הופשניידר. יאניש הצטרף לקבוצתו של הופשניידר כסטודנט לרפואה וביצע את התזה שלו על שכפול וביטוי הבקטריופאג'ים. יאניש סיים בשנת 1967 את תואר הדוקטור לרפואה שלו.

מחקריו וקריירה

יאניש קיבל את הדוקטורט שלו ברפואה מאוניברסיטת מינכן בשנת 1967, והעדיף את המעבדה על העבודה הקלינית במרפאה. הוא הפך לפוסט דוקטורנט במכון מקס פלנק במינכן, והתמקד בלימודיו בנושא בקטריופאג'ים (bacteriophages).הוא עזב את גרמניה ב-1970 והועסק כחוקר באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי, במכון פוקס צ'ייס לחקר הסרטן ובמכון סאלק. פריצת הדרך הראשונה של יאניש נרשמה בשנת 1974 כאשר יאניש וביאטריס מינץ הראו ש-DNA זר יכול להשתלב ב-DNA של עוברי עכבר בשלב מוקדם. הם החדירו רטרו-וירוסים לעוברי העכבר והראו שרצפי ה-DNA של הרטרו-וירוס השתלבו בגנום של העכבר וגם עברו לצאצאיו. העכברים האלו היו היונקים הראשונים בהיסטוריה במחקר הטרנס-גנטי.

יאניש חזר לגרמניה בשנת 1977 כראש המחלקה לוירולוגיה במכון הנריך פאט של אוניברסיטת המבורג. כעבור כמה שנים ב- 1984 עבר ל-MIT, קיימברידג'. מחקר אחר שלו התרכז ברגולציה האפיגנטית של ביטוי גנים, אשר הוביל להתקדמות גדולה ביצירת תאי גזע עובריים ותאי-IPS (תאי גזע פלוריפוטנטים מושרים, Induced pluripotent stem cells), וכמו כן ישומים טיפוליים שלהם. ב-2007 המעבדה של יאניש הייתה אחת מהמעבדות היחידות בעולם שדיווחו על תכנות מחדש של תאי עכבר לתאי-IPS . יאניש הציג את היתרונות של טיפול המבוסס על תאי IPS כנגד מחלות כמו פרקינסון ואנמיה חרמשית על עכברים. מחקר נוסף שלו עסק במנגנונים אפיגנטים המעורבים בסרטן ובהתפתחות המוח[3]. בשנת-2003 מונה לחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. בשנת-2005 הוא השתתף בכנס המדע על שיבוט אנושי באו"ם.

בשנת-2010 זכה במדליה הלאומית למדעים על חקר בקרת גנים אפיגנטית: המנגנונים הביולוגיים המשפיעים על השתנות מידע גנטי בביטוי גנים. עבודתו הובילה להתקדמות גדולה בהבנה שלנו ושל שיבוט בתרבית של תאי גזע עובריים. בשנת 2011 יאניש זכה בפרס וולף לרפואה על יצירת תאי גזע מושרים בעלי יכולת התמיינות בלתי מוגבלת מתאי עור וההדגמה כיצד ניתן להשתמש בתאים כאלה לריפוי מחלה גנטית בעכבר. הוא עמד בראש תביעה ציבורית נגד שיבוט אנושי אף על פי שמחקריו בעכברים עסקו בשיבוט והוא השתמש באותן טכניקות גם על תאים אנושיים על מנת לקדם מחקר בתאי גזע עובריים.

בין תלמידיו של פרופסור יאניש מצוי המדען הישראלי יעקוב חנא.

פרסים

• 2001-פרס ההשבעה לגנטיקה מקרן גרובר
• 2003-מונה לחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
• 2006-מדליית מקס דלברוק
• 2009-פרס ארנסט שרינג
• 2010-המדליה הלאומית למדעים
• 2011-פרס וולף ברפואה
• 2013-מדליית בנג'מין פרנקלין למדעי החיים
• 2014-מדליית אוטו וורבורג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רודולף יאניש בוויקישיתוף

• http://wi.mit.edu/people/faculty/jaenisch אתרו.
• https://biology.mit.edu/people/rudolf_jaenisch#overview דפו באתר MIT.
• http://www.wolffund.org.il/index.php?dir=site&page=winners&cs=277 דפו באתר קרן וולף.
• www.nsf.gov/od/nms/recip_details.jsp?recip_id=5300000000474 דפו באתר הקרן הלאומית למדעים.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22625675רודולף יאניש