יעקוב חנא
 | |
| יעקוב חנא, 2012 | |
| לידה | 26 באוגוסט 1979 (גיל: 44) |
|---|---|
| ענף מדעי | ביוכימיה, גנטיקה |
| מקום מגורים | ישראל |
| פרסים והוקרה | פרס רפפורט (2013), פרס קריל (2013) |
| תרומות עיקריות | |
| מחקר תאי גזע, תכנות מחדש של תאים | |
ד"ר יַעְקוּבּ חַנָּא (בערבית: يعقوب حنا; נולד ב־26 באוגוסט 1979[1]) הוא מדען בכיר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע[2]. מחקריו עוסקים בתאי גזע עובריים, התפתחות עוברית מוקדמת ומידול של מחלות. הם משלבים גישה ניסויית עם ביולוגיה חישובית[2]. הוא זכה במספר פרסים בגין עבודתו והוא חבר בארגון האירופאי לביולוגיה מולקולרית.
קורות חיים
יעקוב חנא נולד בראמה שבגליל למשפחה ערבית-נוצרית[3], בנם של רופא ושל מורה לביולוגיה[4]. גם סבו ושלוש אחיותיו הם רופאים, ודודו ד"ר נביל חנא הוא מפתח תרופות בכיר.
בשנת 1998 התחיל לימודי תואר ראשון ברפואה באוניברסיטה העברית, אותם סיים בהצטיינות יתרה בשנת 2001[1]. במקביל להמשך לימודי הרפואה, התחיל דוקטורט באימונולוגיה. הוא סיים את לימודיו בשני החוגים בהצטיינות בשנת 2007[1], והחליט להתמיד בקריירה מדעית. בשנת 2011 השלים פוסט-דוקטורט במעבדה של פרופ' רודולף יאניש למחקר ביו-רפואי ב-MIT[1] בנושא פלוריפוטנטיות (היכולת של תא להתמיין לכל תא אחר) של תאי גזע ותכנות מחדש תאי. זמן קצר אחרי שסיים את הפוסט דוקטורט שלו, הוא הצטרף לסגל מכון ויצמן למדע כחוקר ראשי במעבדה משלו[1].
בשנת 2013 זכה חנא בפרס רפפורט ובפרס קריל לחוקרים צעירים מטעם קרן וולף, על מחקריו בתחום תאי הגזע[5][6]. בשנת 2014 נכלל ברשימת 40 המדענים הצעירים המבטיחים בעולם מטעם כתב העת המדעי Cell[7].
מחקריו
רוב המחקר המדעי של חנא עוסק בתכנות מחדש של תאים, ובתאי גזע מושרים - תאים שהוחזרו למצב הראשוני שלהם, ולפיכך, הם יכולים להתמיין לכל סוגי התאים.
בתחילת הפוסט-דוקטורט שלו, בשנת 2007, הוא ביצע מחקר שהוכיח שניתן לרפא אנמיה חרמשית בעכברים באמצעות תאי גזע מושרים. גם בהמשך הפוסט-דוקטורט שלו הוא פרסם מחקרים רבים שנוגעים בתחום, ובפרט מחקרים שעוסקים בתכנות מחדש של תאים[8].
עם חזרתו לארץ ופתיחת מעבדתו בשנת 2011, הוא המשיך למקד את מחקריו בתחום תכנות מחדש של תאים בוגרים לתאי גזע מושרים[9]. בשנת 2011, חנא ומספר חוקרים אחרים גילו שאנזים בשם UTX מופעל כל פעם שמתחיל תהליך יצירת תאי הגזע, והוא עוזר להחזיר תאים למצבם הראשוני. בנוסף, לאחר שהונדסו עכברים ללא היכולת לייצור האנזים UTX, החוקרים גילו שהעכברים עקרים. ממצא זה מצביע על כך שהאנזים משחק תפקיד משמעותי בתהליך יצירת תאי המין, שדומה מאוד לתהליך יצירת תאי הגזע המושרים[10].
בסוף שנת 2013, חנא וחברי קבוצת המחקר שלו גילו דרך לייצב תאי גזע מושרים, כלומר - לעצור את תהליך ההתמיינות שלהם במשך זמן רב[11]. הם השתילו את תאי הגזע האנושיים שהם יצרו לתוך עובר של עכבר, וגילו שתאי הגזע האנושיים השתלבו עם תאי העכבר. בכך הם הוכיחו שתאי הגזע שיצרו נמצאים במצב הראשוני ביותר[11].
בשנת 2014, חנא וצוות מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' הצליחו להפיק תאי גזע שמקדימים ליצירת תאי מין. בתאים אלו, יכולת ההתמיינות לכל סוגי התאים האחרים טובה בהרבה מתאי הגזע שנוצרו במחקרים קודמים. בנוסף, באותו מחקר החוקרים גילו גן בשם Sox17, שאחראי על תהליך התכנות מחדש של תאי הגזע בבני אדם, ולא בעכברים[12].
פרסים
- 2005 - פרס גרטרוד כהן למחקר הגנטיקה האנושית
- 2011 - פרס קלור
- 2013 - פרס רפפורט למחקר ביו-רפואי
- 2013 - פרס קריל לחוקרים צעירים
- 2016 - פרס סגל למחקר תאי גזע
קישורים חיצוניים
- אתר מעבדת יעקוב חנא במכון ויצמן (באנגלית)
- יעקוב חנא באתר פרס רפפורט
- ורד קלנר, "אני לא משתכנז וגם לא ערבי מחמד - אני מי שאני", באתר גלובס, 5 ביולי 2012
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 קורות חייו של יעקוב חנא, ינואר 2017
- ^ 2.0 2.1 ד"ר יעקוב חנא, באתר האקדמיה הצעירה הישראלית
- ^ Israeli Scientists Return After Studying In America
- ^ ורד קלנר, "אני לא משתכנז וגם לא ערבי מחמד - אני מי שאני", באתר Globes, יולי 2012
- ^ פרס רפפורט לחוקר צעיר - ד"ר יעקוב חנא, באתר פרס רפפורט, 2013
- ^ אבי בליזובסקי, ד"ר יעקוב חנא ממכון ויצמן, אחד מזוכי פרס קריל: הפרסים נותנים לי אנרגיה להמשיך במחקר, באתר הידען, 10 באפריל 2013
- ^ שני מדענים ממכון ויצמן למדע נבחרו לרשימה של 40 המדענים הצעירים המובילים בעולם, מטעם כתב-העת המדעי Cell, באתר מכון ויצמן למדע, 15 ביוני 2014
- ^ מאמריו המדעיים של יעקוב חנא, באתר Google Scholar
- ^ אבי בליזובסקי, ד"ר יעקוב חנא ממכון ויצמן, אחד מזוכי פרס קריל: הפרסים נותנים לי אנרגיה להמשיך במחקר, באתר הידען, אפריל 2013
- ^ בחזרה לעתיד, באתר מכון ויצמן למדע, אוגוסט 2012
- ^ 11.0 11.1 מדעני מכון ויצמן למדע יצרו לראשונה תאי גזע אנושיים "ניטרליים" לחלוטין, שהתפתחו לרקמות בתוך עובר עכבר, באתר מכון ויצמן למדע
- ^ מדעני המכון הצליחו, לראשונה, להפיק במעבדה תאי גזע מקדימי, באתר מכון ויצמן למדע, דצמבר 2014
