רבי שמואל מאפטא
 | |
| שער ספרו "תורת שמואל" מהדורה ראשונה (ורשה ה'תרס"ז) | |
| לידה | ה'תקי"ד |
|---|---|
| פטירה | י"ז באב ה'ת"ר (בגיל 86 בערך) |
| מקום קבורה | אפטא |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רבן של הערים וורקא ואפטא |
| רבותיו | רבי עקיבא אייגר; המגיד מקוז'ניץ; החוזה מלובלין |
| חיבוריו | תורת שמואל |
| אב | רבי נפתלי הירץ |
| אם | הינדה |
נוסח מצבתו
|
|---|
|
הלבישו השמים קדרות, יום אשר גברו אראלים, להוריד מעלינו עדינו, נזר עירנו, תפארת כל ישראל, גאון בתורה וביראה, חסיד ועניו, צדיק מנעוריו, הרב המאור הגדול, החריף ובקי, קדוש ה', מנורה הטהורה, ישיש וזקן, מו"ה שמואל בן הרב מו"ה נפתלי הירץ זצ"ל, מגדי מישרים ומורה צדק בפה קהילתנו יצ"ו, ויעל השמימה יום א' שבעה עשר יום לחודש אב, שנת ת"ר, הוא היה כלי חמדתנו לפרט, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים |
רבי שמואל (אייבשיץ) מאפטא (מכונה גם רבי שמואל מוורקא; בערך ה'תקי"ד - י"ז באב ה'ת"ר[1]) היה מצדיקי החסידות, רבן של הערים וורקא ואפטא ומחבר ספר 'תורת שמואל'.
קורות חייו
נולד לרבי נפתלי הירץ רבה של וורקא ממשפחת רבי יהונתן אייבשיץ[2] ולהינדא[1]. היה מצאצאי רבי נתן נטע שפירא בעל ה"מגלה עמוקות"[3].
בבחרותו למד זמן רב[1] אצל רבי עקיבא אייגר[4]. אחר היה לתלמידם המובהק של המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין, אשר ביקש במיוחד מרבו המגיד מקוז'ניץ שישלח אותו אליו[1].
ישנם הסוברים שהיה תחילה רב בריטשוואל (אנ')[5]. בערך בשנת ה'תקנ"ז אחר פטירתו של אביו[6] החל לכהן על מקומו כרבה של וורקא, במשרה זו החזיק משך 38 שנים[3] ותיקן בה תקנות רבות[6]. בי"ז באב ה'תקצ"ה התקבל להיות רב ומגיד מישרים באפטא[7], את כתב הרבנות קיבל מידי רבי ירחמיאל מפשיסחא[6], בעיר זו כיהן למשך 6 שנים עד פטירתו[1].
נסעו אליו תלמידים רבים[8] ביניהם רבי ישכר בער מרדושיץ[6][9]. רבי יהושע אשר רבינוביץ כתב עליו ”... ומספרים ממנו נוראות ונפלאות, והוריק שפעת קודש לכל באי עולם, כמפורסם בכל העולם”[10].
גידל בביתו את רבי יעקב אריה מראדזימין שהיה קרוב משפחתו, עד שנישא[2].
נפטר בי"ז באב ה'ת"ר ונטמן בבית הקברות באפטא[6].
משפחתו
- גיסו, חתן אביו רבי יעקב יצחק הלוי (חמיו של רבי ישראל רוטנברג רבה של מגנישוב, אביו של רבי יצחק מאיר אלתר בעל ה"חידושי הרי"ם")[11].
- בנו רבי בעריש, רב בז'ליחוב.
- חתנו רבי יוסף יהודה מאוסטרובצא.
- חתנו רבי יחזקאל רבינוביץ, האדמו"ר מראדומסק[12].
- חתנו רבי יוסף יהודה מאוסטרובצא.
- בנו רבי אפרים, רב בפיאסצנא ובסלופיע.
- בנו רבי מרדכי.
- בנו רבי שמחה.
ספרו
הניח אחריו חידושי תורה בכל מקצועות התורה, רבו המגיד מקוז'ניץ אשר ראה את חידושיו התבטא עליהם שתורתו היא "תורת אמת"[3]
בשנת ה'תרס"ז יצא לאור בורשה חלק מכתביו בשם תורת שמואל הכולל מאמרי חסידות על סדר התורה. ובסופו קצת חידושים על הש"ס[13].
המו"ל קיבל הסכמות רבות לספר, ביניהם: רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא; רבי יחזקאל מרדומסק; רבי יהושע אשר מפוריסוב; והמהרש"ם מברז'אן.
לקריאה נוספת
- בן ציון קלוגמן, הסבא קדישא מראדזימין - א, תשע"ב, עמ' כ"ז, פרק שני "ושמואל בקוראי שמו", באתר אוצר החכמה.
- הרב אהרן שפירא, ימי זכרון, תשנ"ב, עמ' צ"ז, י"ז אב, רבי שמואל מווארקא-אפטא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 תורת שמואל, מתוך הסכמת רבי צבי יחזקאל מיכלסון.
- ^ 2.0 2.1 תורת שמואל, מתוך הסכמת רבי יוסף אב"ד סארעצק.
- ^ 3.0 3.1 3.2 תורת שמואל, מתוך הסכמת נכדו רבי יחזקאל רבינוביץ ("הכנסת יחזקאל" מרדומסק).
- ^ בשער הספר תורת שמואל, ה'תרס"ז מכונה "תלמיד חבר". וראו גם במרדכי וויץ, עטרת פז, ה'תרצ"ח, עמ' 61, הערה ג' לפרק ד'. על פי המקובל רבי עקיבא איגר נולד כ-8 שנים אחריו בשנת ה'תקכ"ב (ראו על כך: שאול בלום, ילדותו של רבנו רב עקיבא איגר, חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר, ורשה: ש' בלום, תרצ"ח, עמ' 7, הערה 1.עם זאת ראו אצל ד"ר ה. ל. גורדון, במאמרו ב"מאָרגען זשורנאל" הניו-יורקי מכ"ח באדר תרצ"ו, שמקדים את תאריך לידתו של רע"א לשנת 1752 (ה'תקי"ב)).
- ^ מרדכי וויץ, עטרת פז, ה'תרצ"ח, עמ' 61, הערה ג' לפרק ד'.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 תורת שמואל, הקדמת המו"ל מהדורת ורשה ה'תרס"ז.
- ^ על מקומו של של רבי מאיר מאפטא שנפטר שנים אחדות לפני.
- ^ רבי אהרן ולדן, שם הגדולים החדש, ירושלים: (מהדורת צילום), תשכ"ה, עמ' 125, מערכת ש' אות פ"א.
- ^ וראו בסוף ספרו תורת שמואל, מכתב מרבי ישכר דוב מרדושיץ אליו.
- ^ תורת שמואל, בהסכמתו לספרו.
- ^ יצחק אלפסי, גור, תל אביב: סיני, תשי"ד, עמ' 21. (בתורת שמואל, הקדמת המו"ל מהדורת ורשה ה'תרס"ז כותב שהיה גיסו של רבי ישראל).
- ^ נישאה לצביה פעסיל. על פי "ברכות והודאות" שכתב המו"ל (ורשה ה'תרס"ז) בראש הספר תורת שמואל.
- ^ על סוגיית כבתה.