רבי מאיר שלום רבינוביץ
רבי מאיר שלום רבינוביץ (נפטר י' בטבת תרס"ג) היה האדמו"ר מקאלושין, ענף מחסידות פוריסוב, נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה.
ביוגרפיה
נולד לרבי יהושע אשר רבינוביץ, האדמו"ר הראשון מפוריסוב, מזיווגו השלישי. אמו הייתה נכדת החוזה מלובלין. הוא בנו האחרון של רבי יהושע אשר. נישא לאחייניתו, בת אחיו מאב רבי יעקב צבי רבינוביץ מפוריסוב. היה תלמידו של אחיו/חותנו, ושל רבי יצחק מנעשכיז ורבי יחזקאל שרגא משינאווא.
כיהן ברבנות בעיירות פוריסוב[1], גרבולין וקאלושין. לאחר פטירת אחיו/חותנו בשנת תרמ"ט החל לכהן כאדמו"ר, והצטרפו אליו חסידים רבים. יוחסו לו מעשי מופת רבים. הוא דגל בשיטת חינוך רכה[דרוש מקור][דרושה הבהרה].
דברי תורתו הודפסו בספר "נהר שלום", על ידי תלמידו/אחיינו רבי יהושע אשר שטרנפלד-הורוביץ (מנכדי החוזה מלובלין).
בניו היו רבי יהושע אשר השני מפוריסוב ורבי שמואל מרדכי מפאלניץ. חתניו היו רבי אלתר מאוז'רוב, רבי מאיר מבנדין ורבי אלעזר אלימלך מראדום.
בין חסידיו המפורסמים היו המקובל רבי יהודה לייב הלוי אשלג בעל הסולם, רבי אברהם ילין מחבר הספר "ארך אפים" ורבי אלעזר אלתר אליקים בריעה בידרמן משושלת לעלוב שכיהן באדמו"רות בקאלושין.
לקריאה נוספת
- הרב אברהם יעלין, דרך צדיקים (עמודים 38-15, היברובוקס), פיטרקוב תער"ב
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים בערכו.
הערות שוליים
- ^ כנכתב בשער ספרו "נהר שלום"
