סטרחוביצה
.jpg) | |
| בנייני המחוז בסטרחוביצה | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 שוויינטוקז'יסקיה |
| מחוז | סטרחוביצה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 51,532 (2013) |
| http://www.um.starachowice.pl | |
סטרחוביצה (בפולנית: Starachowice) היא עיר בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה שבפולין, על גדות נהר קמיינה (Kamienna), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
סטרחוביצה והיישוב הסמוך וייז'בניק (Wierzbnik), שאוחד עמה, החלו כיישובים בבעלות אצולה, ובשנת 1624 הוענקו להם זכויות עיר בידי המלך זיגמונט השלישי ואזה. מהמחצית השנייה של המאה ה-19 התפתחה העיר, לאחר גילוי מרבצי ברזל בסביבתה.
יהודי סטרחוביצה
יהודים התיישבו בעיר ביתר שאת משנת 1862, עם ביטול האיסור הרשמי על ישיבת יהודים בה, ויהודי המקום נטלו חלק משמעותי בפיתוח התעשייה בעיר. בין מלחמות העולם התקיימה בעיר פעילות ציונית, שכללה הפעלת תנועות נוער ציוניות והקמת בית ספר עברי מרשת תרבות. כמו כן, פעלה בעיר אגודת ישראל. בשנים אלה נמנו בעיר 2,159 יהודים, מתוך 5,459 תושבים.
בשואה
ב-9 בספטמבר 1939 נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו שרפו את בית הכנסת שבעיר, וגייסו את יהודיה לעבודות כפייה. בתקופה הראשונה לכיבוש הגיעו לעיר כ-500 פליטים יהודים מלודז' ועוד כמה מאות מפומרניה.
בנובמבר 1939 מונה בעיר יודנרט, אשר נצטווה להעביר לגרמנים סכומי כופר, ולספק מדי יום מאות יהודים לעבודות כפייה. בהמשך, צוו יהודי העיר לענוד סרט זרוע עם מגן דוד.
ב-2 באפריל 1940 רוכזו יהודי העיר בגטו סגור שהוקם בה, בו התקיימו תנאי צפיפות ורעב. במאי 1941 הגיע מספר יושבי הגטו לכ-3,600 איש, והם הועסקו ברובם במפעלי התעשייה בעיר. בשנת 1942 הגיעו לגטו שבעיר פליטים יהודים נוספים מהסביבה.
ב-27 באוקטובר 1942 שולחו כ-2,000 יהודים מהגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה, והיתר הועברו לשני מחנות עבודה שהוקמו באזור העיר. חלק מהיהודים נרצחו בשעת האקציה. שני מחנות העבודה, על כ-3,000 השוהים בהם, חוסלו מיוני 1943 ועד יולי 1944, תוך רצח יושביהם, ועריכת מצוד אחר הנמלטים מהם.
לאחר תום המלחמה, במאי 1945, שבו לעיר מספר יהודים, אך לאחר שחלקם נרצחו בידי פולנים, עזבו את המקום האחרים.
