רבי נתן צבי פרידמן

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתן צבי פרידמן
אין תמונה חופשית
לידה כ"ז בתמוז תרע"ד
פטירה ו' באלול תשנ"ג
מקום פעילות בני ברק, הונגריה, גבעת שמואל
השתייכות רבני המזרחי
תחומי עיסוק שלוש השבועות, לימוד תורה שבעל-פה לנשים; זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון - לאור ההלכה; סמכות הרשויות המוניציפליות לאור ההלכה; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות ועוד.
חיבוריו "אוצר הרבנים", "נצר מטעי"

הרב נתן צבי פרידמן (כ"ה בתמוז תרע"ד; 21 ביולי 1914 - ו' באלול תשנ"ג; 23 באוגוסט 1993) היה רב, סופר וחוקר; מוותיקי רבני בני ברק.

תולדותיו

נולד בהונגריה למנחם גרשון ולאסתר פרידמן[1], ולמד בישיבות הונגריה. בגיל 22 החל לשמש כמגיד שיעור ב"חברה ש"ס" בעיר בודפשט.

בשנת תרצ"ה נישא לשרה גיזה, בת מנחם צבי ויליגר. הוריו והורי אשתו נספו בשואה. לאחר מלחמת העולם השנייה שימש כרב לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבוואריה, היה חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ונציג שארית הפליטה בקונגרס הציוני ה-22.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת תש"ז, עלה לישראל ושימש כרב בגבעת שמואל. בשנת תשי"ב התמנה כרבו של שיכון ה' בבני ברק, שאיכלס עולים חדשים ממזרח אירופה ומתימן, ושימש בתפקידו כארבעים שנה.

השקפותיו ומאמריו

הרב פרידמן היה חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות של חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי. היה בעל השקפה ציונית והביע תמיכה במדינת ישראל. בספרו "נצר מטעי" כתב בעניין שלוש השבועות, שהואיל ונפסק בשולחן ערוך "שניים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה", ומכיוון שהגויים הפרו את חלקם, דהיינו רדו בישראל יותר מדי, פקע גם תוקפן של שתי השבועות האחרות ובטל האיסור לעלות בחומה.

הוא עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות, ובהן: "הצופה", "סיני", "קול תורה", "התורה והמדינה", "נועם", ו"שנה בשנה". בין נושאי המאמרים שעסק בהם: לימוד תורה שבעל-פה לנשים; זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון - לאור ההלכה; סמכות הרשויות המוניציפליות לאור ההלכה; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות ועוד.

אוצר הרבנים

מפעלו הגדול של הרב פרידמן הוא הספר האנציקלופדי "אוצר הרבנים", המכיל כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים שבין 970–1970[2]. הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה.

הפולמוס על היתריו בספרו נצר מטעי

בשנת תשי"ז הוציא הרב פרידמן את ספרו שו"ת "נצר מטעי", המכיל "בירורים, דינים וחידושים בבעיות המתעוררות בחיי יום יום". בספר נקט הרב פרידמן גישה מקלה בתחומים שונים. כמה מפסקיו עוררו את התנגדותם של גדולי הרבנים החרדים, ובראשם הרב שמואל וואזנר, רבה של העדה החרדית הרב פנחס אפשטיין ורבה של יפו הרב יוסף צבי הלוי. השלושה פרסמו קול קורא ובו הביעו את מחאתם נגד היתריו של הרב פרידמן[3]. (ככל הנראה חתימה אחת לפחות בכרוז הייתה מזויפת!)[1] מאידך, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, אף על פי שלא צידד בפסיקותיו של הרב פרידמן, דעתו לא הייתה נוחה מקול קורא זה, וכתב בשו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ל: "ושוב שמעתי גם כן קול רעש גדול ונתפרסם במודעות בשם גדולי הדור שיצאו נגד ההיתר הזה. דתבר גזיזי. ואע"פ שלענ"ד הפריזו על המדה במה שיצאו במודעות ברחובות קריה בזה וכו', נראה דהעיקר לדינא שאין להקל בזה".

משפחתו

בנו הוא הרב יעקב פרץ פרידמן שנולד בהונגריה וכילד עלה עם הוריו לישראל. הוא למד בישיבת פוניבז' ונישא לבתו של הרב יהושע חנן טורצ'ין, מרבני חיפה. לאחר פטירת אביו, מילא יעקב פרץ פרידמן את מקומו ברבנות שיכון ה'. בשנת 2008 נפטר יעקב פרץ פרידמן ואת מקומו ממלא חתנו הרב מרדכי בונם זילברברג, אף הוא בוגר ישיבת פוניבז'.

בתו אהובה נישאה לרב דב זרצקי, שהיה מרבני המועצה הדתית בבני ברק (נפטר בה' בחשוון תשס"ג).

ספריו

  • אוצר הרבנים: תקופת הרבנות ד’ תש"ל - ה’ תש"ל , באתר HebrewBooks
  • שביל משמיע ישועה
  • שפתי צדיק
  • ויהי בנסוע
  • נצר מטעי: בירורים, דינים וחידושים בבעיות המתעוררות בחיי יום יום בארבעת חלקי השולחן ערוך ובהלכות המדינה
  • פרפראות לתורה: ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה
  • סדר הגדה של פסח פרפראות: ביאורים, חידושים ורעיונות

ממאמריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אמו אסתר הייתה בת הרב יצחק יוסף בליך, שהיה רב בגאווע, בן הרב נתן בליך, חתן רבי מאיר אברהם, שהיה רב בטשאבא.
  2. אוצר הרבנים, זכור
  3. אתר היברובוקס