רבי נחמן שלמה גרינשפאן
| לידה |
1880 ה'תר"ם לכוביץ, בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
אוגוסט 1961 (בגיל 81 בערך) אלול ה'תשכ"א לונדון |
| מקום פעילות | לונדון |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| רבותיו | יעקב דוד וילובסקי הרידב"ז, רבי חיים סולובייצ'יק, הרב אברהם בורנשטיין מסוכטשוב |
| תלמידיו | הרב עמנואל יעקובוביץ. |
| חיבוריו | פלפולה של תורה, מלאכת מחשבת, קדשי הגבול, משפט עם הארץ |
הרב נחמן שלמה גרינשפאן (~ה'תר"ם, 1880 - אלול ה'תשכ"א, אוגוסט 1961) היה ראש ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומחבר תורני.
ביוגרפיה
נולד בלכוביץ שבפלך מינסק (כיום בבלארוס) לרב יעקב משה גרינשפאן. למד בישיבת מיר. בהמשך עברה משפחתו לסלוצק והוא שב לבית הוריו ונעשה תלמידו של הרב יעקב דוד וילובסקי (רידב"ז), רבה של העיר וראש הישיבה בה. לאחר שקיבל היתר הוראה מרבו זה, למד בישיבות נוספות בליטא ואצל רבי חיים סולובייצ'יק במסגרת "קיבוץ" הבחורים שלמדו אצלו בעירו בריסק. בהמשך נסע ללמוד אצל הרב אברהם בורנשטיין מסוכטשוב. בתקופה זו פרסם מחידושיו בכתבי עת תורניים.
בשנת תר"ע בהיותו בוורשה, פרסם הרב גרינשפן הצעיר, כתלמידו של הרידב"ז, השגות על ספרו של הראי"ה קוק "שבת הארץ". ההשגות נדפסו בעיתון חבצלת.[1] בשנות מלחמת העולם הראשונה היגר גרינשפן לאנטוורפן, התגורר בה שנתיים ואז הגיע לאנגליה. חרף המחלוקת ביניהם קירבו הרב קוק, ששהה אז בלונדון, וסייע לו. בזמן הפולמוס על הספר "אורות" פרסם בעיתונות החרדית מאמרים בשבחו של הראי"ה:
אני מכווין בייחוד כנגד אלה המערערים על הספר הנשגב "אורות" של הגאון הדגול מרבבה מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, אשר כל מאמריו וספריו מלאים כל טוב ממיטב הגיוני היהדות הנבואית, והממלאים את לב כל איש יהודי הנאמן למסורת אבות שירה ופיוט, תקווה נחמה, ואהבה רבה לסגולות העם וקדשיו [...] קראתי ושניתי את ספר 'אורות' מתחילתו ועד סופו ומצאתיו לספר יקר הערך המכיל אוצר גדול של רעיונות עמוקים קדושים ונשגבים לכל ענפי המחשבה הישראלית.
הוא מתווכח שם עם טענות שהועלו נגד פרקים בחיבור. קיים קשרי ידידות גם עם הרב זאב יעבץ.[2]
באנגליה התגורר הרב גרינשפן תחילה בלידס, והחל להדפיס את ספריו במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה ותלמוד תורה מקומיים. בהמשך לימד בישיבות "עץ חיים" בלונדון ו"תורת חיים" בליברפול, ושוב בלידס. בשנת ה'תר"ץ (1930) נקרא לכהן כראש ישיבת עץ חיים בלונדון, לצד הרב אליהו לופיאן. הוא החזיק במשרתו זו למעלה משלושים שנה עד פטירתו בחודש אלול ה'תשכ"א. כראש ישיבה העמיד מאות תלמידים, בהם הרב עמנואל יעקובוביץ.
הרב גרינשפן נפטר בלונדון באלול תשכ"א לאחר מחלה קצרה. הספידוהו הרבנים ישראל ברודי, אריה זאב גורביץ, אריה ליב גרוסנס, עמיתו הרב לופיאן ועוד.
החלק הראשון של ספרו על הפלפול התלמודי "פלפולה של תורה" נדפס בשנת תרצ"ה. שני כרכים נוספים בסדרה היו באירופה לצורך הכנה לדפוס ואבדו בזמן מלחמת העולם השנייה והשואה. פרקים אחדים מן החיבור פורסמו לאחר המלחמה. ספרו "מלאכת מחשבת" על הלכות שבת נדפס לראשונה בשנת תשט"ו וכעבור שנים במהדורה חדשה בשני כרכים (מכון ירושלים תשע"ז).[3] במהדורה זו נדפסו גם תולדות חייו.
אחיו הוא המשורר והמתרגם אביגדור גרינשפן.[4]
חיבוריו
- קדשי הגבול, לונדון תר"צ, באתר היברובוקס
- פלפולה של תורה: קורות דרכי הפלפול והשתלשלותו מן התקופות היותר קדומות עד זמננו, ורשה תרצ"ה, באתר היברובוקס
- משפט עם הארץ, ירושלים תש"ו
- מלאכת מחשבת, לונדון תשט"ו, באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
- הנאמן [יד, כד], אייר-סיון תשכ"ב, עמ' 28
- אסופות ו, שבט תש"ע, עמ' 24
- יובל סיני, כרך ב, ירושלים תשמ"ז, עמ' תר-תרא
- ספר לאחוביץ, תל אביב תש"ט, עמ' 245, 250
- מוריה קו, שנה יט גיליון א-ב (ריז-ריח), אייר תשנ"ג, עמ' מא
- תולדות ישיבת מיר, תל אביב תשמ"א, עמ' 55
קישורים חיצוניים
- השגה על חידו"ת הנ"ל (מר"ח סולובייצ'יק), ישורון, כז, עמ' תקפג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- שבת הראי"ה, הוצאת "אור האורות", גיליונות 91, 92, 93, 94, 95 (על קשריו עם הראי"ה קוק)
הערות שוליים
- ^ ושוב בקובץ גנזי שביעית, ירושלים תשס"א, עמ' קצז-קו.
- ^ טוביה פרשל, הרב הכולל עמנואל יעקובוביץ, הצופה, 14 באפריל 1967, עמ' 3.
- ^ פרופ' ישראל תא-שמע המליץ על הקדמת הספר, "דברי ימי החילוקים", אשר בו "חומר רב למחשבה, ומבנה יפה של הסברה נעימה, ונסתייעתי מן העיון בו מכמה צדדים" (עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים: כרך א: אשכנז, מוסד ביאליק תשס"ה, עמ' 348 הע' 6).
- ^ אביגדור גרינשפן בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
31728212נחמן שלמה גרינשפאן