רבי נחום רגוזניצקי (עץ חיים)
 | |
| לידה |
1865 ה'תרכ"ה רגוזניצקי מוסט פולין |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 1918 (בגיל 53 בערך) ד' באב ה'תרע"ח ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| תחומי עיסוק | המנהל הראשי והבוחן של תלמוד תורה עץ חיים בירושלים |
הרב נחום רַגוֹזְנִיצְקִי (ה'תרכ"ה, 1865 - ד' באב ה'תרע"ח, 12 ביולי 1918) היה המנהל הראשי והבוחן של תלמוד תורה עץ חיים, ודמות בולטת ביישוב הישן בירושלים. הוא כיהן כמנהל עץ חיים במשך כ-16 שנה, בין השנים ה'תרס"ב–ה'תרע"ח.
ביוגרפיה
נולד בעיירה רגוזניצקי מוסט (אנ') הסמוכה לביאליסטוק שבפולין ליצחק שמעון ולשרה רבקה רגוזניצקי, מחסידי קוצק. אביו היה סוחר. בהיותו כבן 11 נפטר אביו[1]. אמו שהתקשתה בגידולו שלחה אותו לארץ ישראל לבית סבו הרב ברוך מרדכי ראגאזניצקי, סוחר אמיד שהתגורר בירושלים[2], ואחיינו של רבי משה פאלייר מקוברין. בירושלים למד בת"ת ובישיבת עץ חיים.
בשנת 1882 בהיותו כבן שבע עשרה נשא את ציפורה בת הרב זלמן חיים ריבלין שהיה המנהל הראשי והבוחן בישיבת עץ חיים. חמיו היה נכדו של הרב משה ריבלין מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים ואחיו של יוסף (יאשע) ריבלין בונה שכונות ירושלים מחוץ לחומות. לאחר נישואיו החל לעזור לחמיו בניהול המוסד ובהדרכת תלמידים. בשנת 1898 כשחלה חמיו החליף אותו הרב רגוזניצקי בניהול המוסד. לאחר פטירת חותנו מונה באופן רשמי על ידי הקהילה והרבנים למנהל הישיבה. מדי ערב היה לומד בחברותא עם הרב שמואל סלנט שולחן ערוך חושן משפט יחד עם גיסו הרב אליהו מרדכי אייזנשטיין. לימים כשהתעוור הרב סלנט היה מגיע הרב רגוזניצקי מדי בוקר להקריא לו את הספרים שרצה ללמוד בהם.
פעילותו במוסדות עץ חיים
אחרי התמנותו למנהל החל להשלים מהלך שבו החל כבר חמיו לרענן את שורות המלמדים בישיבה ובמוסדותיה, הצוות החינוכי הורכב ברובו ממורים מבוגרים וחסרי הכשרה שהסיבה העיקרית לשכירתם הייתה עלותם הזולה, לרוב הם הסתפקו בזכות לאכול בחדר האוכל של הישיבה ובשכר מזערי. הוא החל להכניס כוחות צעירים ומוכשרים, על פי עדותו של הרב חיים מן[3] שהיה ראש המלמדים ומייסד איחוד המלמדים, היה הרב רגוזניצקי מאתר אנשים שלטעמו התאימו לשמש בהוראת התלמידים ומתחנן בפניהם שיואילו לשמש כמורים. הוא אף טרח רבות לגייס עבור מטרה זו כספים על מנת לתגמל את המורים בהתאם לעבודתם וכישוריהם.
משהתפתח היישוב היהודי מחוץ לחומות העיר העתיקה עמל הרב רגוזניצקי למצוא מקום למוסד מחוץ לחומות. כשמצאו, הוא והרב יחיאל מיכל טוקצינסקי שהיה עוזרו, מקום בשכונת מחנה יהודה, טרח לגייס כספים מידידיו האמידים, כדי לבנות שם חנויות שיהוו מקור הכנסה מסודר למוסד לימים רבים.
לאורך שנות מלחמת העולם הראשונה, שררו ביישוב רעב ומחלות, בחודש יולי 1918 חלה הרב רגוזניצקי ומת, הוא נטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים.
לאחר פטירתו נישאה אלמנתו בשנית לרב מרדכי חיים סלאנים ששימש בזקנותו כמנהיג חסידי סלונים בירושלים.
הנצחה
בשנת תרצ"ה הוציא פנחס גרייבסקי חוברת לזכרו של רבי נחום ראגוזניצקי בשם 'חזון נחום'[4], בהסכמת הרב הראשי לישראל אברהם יצחק הכהן קוק.
בחוברת הקדיש לו המשורר יעקב רימון שיר:
חדר תורה גם אם עתה לבי כה זך ותמים,
ומאורות נפשי עוד בי דולקים,
נר אלקים בארון נשמתי תמים
וניצוצות הנצח עוד בי שוקקים...
הוי, החדר הוא הנחילני כל זאת
מורשה בדם עד אחרית ותם
משחר ילדות עד כלות ומות-
הוא מקור עוצמה ועוז חיי רם...
אם גם עתה עוד אשר נטל החיים
כששבעת מדורי היסורים טרם חלפו
זו מנגינת התורה מלוותיני תחת השמים
ודברי-אל שכטללי זוהר עלי נטפו...— פנחס גרייבסקי, חזון נחום
נכדו הרב אליעזר יהודה וולדנברג הזכירו בהקדמתו לספרו שביתת הים העוסק בדיני הפלגת והנהגת אוניה בלב ים:
בעסקי בכתיבת הקדמה זאת לספרי זה ביום ד' לחודש מנחם אב, לא אמנע טוב מלהזכיר את זכר סבי הגדול אבי־אמי הרב הגאון המפורסם וכו' כקש"ת מוהר"ר נחום ראגוזניצקי זצ"ל שיום פטירתו חל ביום זה. "אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן" (ירושלמי שקלים פ"ב ה"ה) דור שלם של נפשות זכות וטהורות נתחנכו על ברכיו ומוצא שפתיו בהיותו המחנך והמנהל של תלמוד תורה עץ חיים הכללית משך של שלושים ושש שנה כשכל גדולי וגאוני ירושלים סמכו את ידיהם עליו. בהתמדתו בתורת ה' במסירות נפש ובהליכותיו בקודש בתמימות ובענותנות עם חניכיו וכל באי מחיצת־קדשו סמל את הטיפוס המיוחד שחז"ל יעדוהו וייחדוהו לבן עולם הבא...
— אליעזר יהודה וולדנברג, שביתת הים
בניו
- הרב זאב ראגין רב בבוסטון ומחבר הספר מנחת זאב
- ר' יצחק שמעון רגוזניצקי
- ר' ברוך מרדכי רגוזניצקי מחבר הספר כתבי אחים
- מרים (מירקע) פרנק אשת הרב זאב פרנק מחבר הספר תולדות זאב
- רחל לאה (רוחק'ה) וולדנברג (אמו של הציץ אליעזר)
- מר יצחק רגוזניצקי
- אברהם בנימין רגוזניצקי
- זלמן חיים רגוזניצקי
- ר' משה רגוזניצקי
צאצאים בולטים
- הרב חיים שרגא פייבל פרנק - כיהן כרבה של שכונת ימין משה בירושלים ודיין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים.
- הרב אליעזר יהודה וולדנברג - מחבר שו"ת ציץ אליעזר ומחשובי הפוסקים במאה העשרים.
- הרב נחמן טוקר - מראשי ישיבת חברון
- הרב נחום רגוזניצקי - ראש ישיבת מאורות התורה
הערות שוליים
35984356נחום רגוזניצקי (עץ חיים)