רבי משה נג'ארה (לקח טוב)
רבי משה נג'ארה (? - ל' בסיוון ה'שמ"א) היה מחכמי צפת בתקופתו של האר"י הקדוש ומתלמידיו. עבר לדמשק לכהן בה כראש הרבנים.
חייו וספרו
היה בנו של רבי לוי ממגורשי ספרד, ומוצאו מהעיר נג'ארה בספרד ועל שמה נקרא שם משפחתו. לוי נג'ארה עזב את ספרד, התגורר זמן קצר בקושטא, ולאחר מכן עבר לגור בצפת בה נולד משה. משה ניכר כבר בצעירותו, ובהיותו עול ימים הוסמך לרבנות והיה דרשן בחסד עליון. בשנת ה'של"ט בעקבות פרעות הערבים בצפת, נמלט עם בנו ישראל, עם עוד יהודים רבים לדמשק, זמן קצר לאחר מכן, נתמנה לראש הרבנים שם. חיבר ספר בשם "לקח טוב" ובו סידר כל דרשות חז"ל בש"ס ספרי ומכילתא, כדי שיופיע פירוש הפסוק והמצווה יחד עם חלקי הדינים ודרשות חז"ל. ספרו נדפס בקושטא בשנת ה'של"א. רבי חיים יוסף דוד אזולאי כתב עליו בספרו "שם הגדולים" דברי שבח והלל[1].
נישא לבת הגאון רבי ישראל די קוריאל שהיה אחד מארבעת התלמידים שהוסמכו על ידי הרב יעקב בירב. בנו היה החכם והפייטן רבי ישראל נג'ארה מחבר הפיוט לשבת "יָ-ה רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא". בנו ר' ישראל, נכדו ר' משה ונינו ר' יעקב נג'ארה שימשו בתפקיד הרב הראשי של קהילת יהודי עזה.
רבי משה נפטר בשנת ה'שמ"א ונקבר בדמשק.
הערות שוליים
- ^ מהר"ר משה נאג'ארה מגורי האר"י ז"ל, אבי המשורר ישראל נאג'ארה, חיבר ספר נחמד שסידר כל דרשות רז"ל בש"ס וספרא וספרי ומכילתא, לעניין דינא, בסדר הכתובים בכל מצווה, כדי שיהא פירוש פסוקי המצווה מסודרים בכל חלקי הדינים ודרשות רז"ל ושגורים בפי חכם. אשרי אדם שוקד על דלתותיו. וזו תורה לשמה ותורת חסד על לשונו. לגרמיה הוא דעביד, שלו יאמרו אשרי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמו נאה לו "לקח טוב". והרב נתבקש לישיבה של מעלה, ודמשק מנוחתו, שנת אש"ם. כן מצאתי בקובץ ישן כ"י. (חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, מהדורת ליוורנו, תקל"ד, אות מ' סעיף נ"ז, באתר היברובוקס)
.png){kind=small}
