רבי משה יהודה בלוי
 | |
| לידה | ד' בחשוון ה'תרע"ג |
|---|---|
| פטירה | ג' באייר ה'תשס"ג (בגיל 90) |
| למד ב | ישיבת מיר |
הרב חיים משה יהודה הכהן בלוי (ד' בחשוון ה'תרע"ג, 15 באוקטובר 1912 – ג' באייר ה'תשס"ג, 5 במאי 2003) היה רב, ומהדיר ספרות תורנית, פרסם כ-40 כרכים של ספרי הראשונים שלא נדפסו לפניו.
ראשית חייו
בלוי נולד בהמבורג, גרמניה לד"ר ירמיהו הרמן הכהן ולאה בלוי. בגיל 19 נסע ללמוד בישיבת מיר, בפולין,[1] ולמד אצל רבי ירוחם ליבוביץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא נמלט יחד עם הישיבה לליטא, בהמשך קיבל אשרה מצ'יאונה סוגיהארה שאיפשרה לו ולאשתו להימלט ליפן, ולבסוף לשנחאי שבסין, שם הכיר בחורי ישיבה מתומכי תמימים ונהיה מקורב לחב"ד,[2] בתום המלחמה הוא היגר לארצות הברית.[3]
הרב בלוי שימש כרב בית הכנסת "אהבת אחים" במזרח ניו יורק, ברוקלין במשך 20 שנה, ולאחר מכן של קהילת אברהם וצבי הירש בבורו פארק, ברוקלין במשך 30 שנה.[1][3]
הרב בלוי פעל למען קיום מצוות תפילין ומזוזות. הוא היה כותב ומרצה על כשרות תפילין ומזוזות ועל כך שמזוזות קטנות לרוב אינן כשרות. הוא סידר לסופרים נודדים לנסוע לערים קטנות בארצות הברית ובקנדה לבדוק תפילין ומזוזות ללא תשלום וסיפק תפילין ומזוזות במחיר מסובסד.[1][3]
כמו כן בלוי כתב ספר בנושא בשם "צורת אותיות האלף-בית: בספרי תורה תפילין ומזוזות", הספר נדפס בניו יורק תשמ"ז.
ההדרת כתבי הראשונים
בארצות הברית החל להתכתב עם ספריות, מוסדות, אוניברסיטאות ומוזיאונים שונים כדי לבחון את מאגריהם בחיפוש אחר כתבי יד עתיקים שלא פורסמו מתקופת הראשונים. הוא הזמין עותקים או מיקרופילמים של כתבי היד, שאותם ניתח וניסה לקבוע מי חיבר אותם, שכן רבים מהם היו אנונימיים.
בכדי להצליח, נדרש חיפוש כמעט כירורגי של כל פרשנות אפשרית רלוונטית, בתקווה למצוא ציטוט מיוחס שנלקח מהיצירה האנונימית. לפעמים זה היה כרוך בתפיסה של סגנון מסוים, בחירת מילים קבועה, או ביטוי שחוזר על עצמו, שנמצאו בפירוש קיים שכבר ייחס את המילים הללו לרב ספציפי.
הוא הצליח לזהות עשרות כתבי ראשונים ששכבו במוזיאונים במשך מאות שנים. ללא שימוש.[1] ברגע שמצא, הוא פרסם לבדו את הפרשנויות הללו עם הערות משלו.[1] הראשון ואחד הספרים המפורסמים שפרסם היה חידושי הריטב"א לבבא בתרא. רבים מספריו כונו "שיטת הקדמונים".
חיים אישיים
עוד בזמן שהותו במיר נישא[4] לחיה הניה שוחט מהעיר טלז ממנה נולדו לו ארבעה בנים. לאחר פטירתה בי"ג כסלו תשמ"ג נישא לאיטה אנסבכר.[5]
קישורים חיצוניים
- הערך משה יהודה בלוי באתר חב"דפדיה
- מידע על משה יהודה בלוי בקטלוג הספרייה הלאומית
- שיטת הקדמונים באתר היברובוקס
- ספרי רבי משה יהודה הכהן בלוי, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 טננבום, ר' גרשון (13 יוני 2003). "Machberes". ברוקלין, ניו יורק: ג'ואיש פרס. p. 46.
- ^ זלמן מאנסזון, "באם ח"ו אסתלק מן העולם, תמשיכו לפעול את ביאת המשיח!", באתר חב"ד אינפו, 29 ביולי 2016
- ^ 3.0 3.1 3.2 Hecht, M (16 במאי 2003). "Champion of the Rishonim". יתד נאמן (באנגלית). pp. 40–42.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ החתונה התקיימה בסלבודקה בי"ג שבט תש"א
- ^ בהוראת הרבי מחב"ד
36679924משה יהודה בלוי