רבי משה חגיז
רבי משה חגיז (כונה גם "המני"ח"[1]; ה'תל"ב, (1672) - נפטר אחרי שנת ה'תק"י (1750)), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.
| לידה |
1672 ה'תל"ב |
|---|---|
| פטירה |
1750 (בגיל 78 בערך) ה'תק"י |
| כינוי | המני"ח |
| רבותיו | רבי משה גאלנטי |
| בני דורו | רבי [[חזקיה די סילוה]], רבי יעקב עמדין, רבי יהונתן אייבשיץ |
| חיבוריו | לקט הקמח |
ביוגרפיה
נולד לרבי ישראל יעקב חגיז בירושלים. התייתם מאביו כשהיה כבן שלוש שנים בלבד, ולכן קיבל את חינוכו מאבי אמו, רבי משה גלנטי רבה של ירושלים, ולמד בבית מדרשו. אחרי פטירתו של רבי משה גלנטי בשנת ה'תמ"ט נותר הרב חגיז בלי תומך, ויצא כשד"ר לאיטליה ומשם לאמשטרדם. בשנת ה'תנ"ד היה שד"ר במצרים. בשנת ה'תס"ד הדפיס בוונציה את ספרו של זקנו רבי משה גלנטי, "קרבן חגיגה", ואת ספרו של אביו, שו"ת הלכות קטנות. כמו כן הוסיף הערות לספר אחר של זקנו, "זבח השלמים", וכתב הקדמות לספרים רבים.
אשתו הייתה בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי ואחות אשתו של רבי חזקיהו דה-סילווה מחבר הספר "פרי חדש", ולא נולדו להם ילדים[2].
בשנת ה'תצ"ח חזר לארץ ישראל. לפי דברי החיד"א ישב בצפת עד מותו, והאריך ימים עד למעלה מתשעים שנים. לפי גרסה אחרת יצא מצפת לביירות להתרפא, נפטר שם והובא לקבורה בצידון[3], ויש המקדימים את תאריך פטירתו.
בשכונת זיכרון משה בירושלים יש רחוב על שמו.
מאבקו בשבתאות
בשהותו באמשטרדם החל את פעילותו הגלויה נגד שרידי השבתאים, בצאתו לעזרו של רבי צבי הירש אשכנזי, ה"חכם צבי", במלחמתו נגד נחמיה חיון ובחשיפת שבתאותו. בשל מעשיו אלו הוא נרדף באמשטרדם על ידי תומכיו של חיון, שבראשם עמד רבי שלמה אאיליון, רבה הספרדי של העיר, ורבי משה הוכרח לעזוב את העיר בשנת ה'תע"ד.
כחלק ממאבקו בשבתאות ביקש לאסור את לימוד הקבלה, הן בארץ ישראל והן בחו"ל[4].
מאבקו ברמח"ל
בין השנים ה'תע"ד-ה'תצ"ח ישב רבי משה באלטונה, וסייע בידיו של רבי יעקב עמדין במלחמותיו עם הרמח"ל ועם רבי יהונתן אייבשיץ, מכתבו היה הראשון שהבעיר את המחלוקת. לאורך כל שנות המחלוקת כתב רבי משה אגרות חריפות בהן הוא תובע להשמיד את כתביו של הרמח"ל ולמנוע ממנו להפיץ את משנתו, שלדעתו של רבי משה לא באה מצד הקדושה אלא מהסיטרא אחרא וסיכן את כלל ישראל[5].
חיבוריו
רבי משה חיבר ספרים הן בתחום ההלכה והן ספרי פולמוס. להלן רשימת ספריו.
ספרי פולמוס
- אגרת הקנאות, ברלין 1714, דברי פולמוס של ר' משה חגיז נגד נחמיה חיון, כתשובה לעלון "קשט אמרי אמת" שפרסם בית הדין של הקהילה הספרדית באמשטרדם לזכותו של חיון.
- מלחמה לה', לונדון ה'תע"ד (לערך 1714), מכתבים וחרמות על נחמיה חיון והנוהים אחריו מרבנים שונים, שליקט והוסיף עליהם ר' משה חגיז.
- עדות לישראל, אמשטרדם תע"ד (לערך 1714), קובץ איגרות ודברי פולמוס נגד נחמיה חיון, בעריכת ר' משה חגיז.
- שבר פושעים, ספר פולמוס נגד נחמיה חייא חיון, אברהם מיכאל קרדוזו, ושלמה אאיליון. בספר נדפסו גם מכתבי המלצה מרבני קהילות שונות שניתנו לר' משה חגיז, רובם אושרו בידי ר' שלמה אאיליון ובית דינו לפני הפולמוס. מהדורה ראשונה הודפסה בלונדון ה'תע"ד
- למען דעת כל עמי הארץ, הנאו ה'תפ"ו (לערך 1726), מכתבי חרמות מרבנים שונים על נחמיה חיון ופולמוס על החיבור "הקולות יחדלון". נקרא גם בשם "לחישת שרף".
ספרי הלכה
- לקט הקמח, פסקי הלכות על ארבעת חלקי השולחן ערוך, נדפסו לראשונה באמשטרדם בין השנים ה'תס"ז-ה'תע"ט (לערך 1707-1719), ואחר כך יחד עם השולחן ערוך ברוב מהדורותיו. לספר זה קיבל רבי משה הסכמות מרוב גאוני הסביבה, המשבחים ומרוממים את גדולתו.
- לקט הקמח על המשנה, נדפס לראשונה בעיירה הבווארית וינדסבך (ונדסבק) ה'תפ"ו (לערך 1726), ואחר כך בתוך מהדורות רבות של המשנה.
- אלה המצוות, על סדר תרי"ג מצוות, נדפס לראשונה באמשטרדם ה'תע"ג (לערך 1713) ואחר כך עוד פעמים רבות.
- שפת אמת, על מעלתה של ארץ ישראל ועל זכות וחובת הישיבה בה, דפוס ראשון אמשטרדם ה'תס"ז (לערך 1707).
- צרור החיים, הלכות יום-יומיות, מהדורה ראשונה ה'תצ"ח (לערך 1738)
- משנת חכמים, על ארבעים ושמונה הקניינים שהתורה נקנית בהם, מהדורה ראשונה ונדסבק ה'תצ"ג (לערך 1733).
- שו"ת שתי הלחם, מהדורה ראשונה ונדסבק ה'תצ"ג (לערך 1733).
- פרשת אלה מסעי, אלטונה ה'תצ"ג (לערך 1733), על ארץ-ישראל, ירושלים, בית המקדש והכותל המערבי.
עוד ספרים
- אור קדמון, בקשות ותפלות מהרדב"ז, הר"ש בן גבירול, רבינו בחיי ועוד, וניציאה
- בן המלך והנזיר, ואנדזבעק תפ''ז - מהדורה זו יצא לאור ע''י רבי משה, ומתייחדת בהסכמתו הנלהבת של הגאון רבי יחזקאל קצינאלפויגן בעל 'כנסת יחזקאל'. כמו כן בחלק מהטפסים נוסף בסוף הספר קונטרס נדיר בשם 'משיחת חולין של תלמידי חכמים', שכפי הנראה נכתב ע''י רבי משה. קונטרס זה לא נדפס בשנית.
לקריאה נוספת
- מאיר בניהו לתולדות בתי המדרש בירושלים במאה הי"ז HUCA כרך כ"א, סינסינטי תש"ח
- מגלת ספר ליעב"ץ, מהדורת כהנא וורשה תרנ"ז עמ' 115-121, תיאור אישיותו של רבי משה על כל מעלותיה ומגרעותיה.
- פרומקין-ריבלין, תולדות חכמי ירושלם, ב, ירושלם תרפ"ח, עמ' 134-124.
- אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, ירושלים תשי"א, עמ' 371-363.
- מאיר בניהו, ספרים שחיברם ר' משה חאג'יז וספרים שהוציאם לאור, ארבעה מאמרים, עלי ספר, ב, תשל"ו; ג, תשל"ז; ד, תשל"ז; ה, תשל"ח.
- ישעיהו זנה, חליפת מכתבים בין ר' משה חאגיז ור' שמשון מורפורגו בעניין נחמיה חיון וסיעתו, קבץ על יד, ב, תרצ"ז, עמ' קפט.
- מנחם פרידמן, אגרות בפרשת פולמוס נחמיה חייא חיון - ספונות, י, תשכ"ו.
- יעקב ברנאי, ר' משה חגיז והפולמוסים כנגד השבתאות, מדעי היהדות 32 (תשנב) עמ' 101-105.
- אלישבע קרליבך, THE PURSUIT OF HERESY: RABBI MOSES HAGIZ AND THE SABBATIAN CONTROVERSIES.
קישורים חיצוניים
ספריו
- ספר משנת חכמים , דפוס ראשון, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- לקט הקמח (דפוס ראשון), באתר היברובוקס
- לקט הקמח: אורח חיים, באתר היברובוקס
- לקט הקמח: יורה דעה, באתר היברובוקס
- לקט הקמח - עם פנים מאירות, באתר היברובוקס
- שו"ת שתי הלחם, באתר היברובוקס
- אור קדמון, באתר היברובוקס
אודותיו
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה חאגיז", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1098-1096, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי משה ברבי יעקב שמואל חגיז, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- "משה חגיז", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אלישבע קרליבך, Rabbi Moses Hagiz and the Sabbatian Controversy (אנגלית)
הערות שוליים
- ^ ראשי תיבות של משה ן' (בן) יעקב חאגיז
- ^ הדבר לא לגמרי ברור. קרליבך מביאה בספרה (עמ' 6, הע6 - מופיעה בעמ' 282) שרבי ישראל משה חזן (נולד 1808) טען בספרו "כרך של רומי" שאמו היא צאצאית של רבי משה חגיז.
- ^ "מ לונץ, ירושלים, שנה א, תרמ"ב, עמ' 120-119
- ^ תורת הקנאות, דף נד ע"ב
- ^ בין היתר תבע "לדון בני חברה רעה זו כרודפים את ישראל".
