רבי מנחם נחום דוב בער פרידמן
 | |
| לידה |
1843 ה'תר"ג |
|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1883 (בגיל 40 בערך) כ"ז באב ה'תרמ"ג וינה |
| בת זוג | פערל בת רבי אברהם יעקב פרידמן |
| שם השושלת | סדיגורה |
| אב | רבי שלום יוסף פרידמן |
רבי מנחם נחום דב בער פרידמן (מכונה 'רבי נחום בערניו', ה'תר"ג – כ"ז באב ה'תרמ"ג), היה מאספני הספרים העבריים החשובים במאה ה-19[1], היה מיועד להיות האדמו"ר מסדיגורה.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תר"ג (1843) לרבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, בנו הגדול של רבי ישראל מרוז'ין, ולבלומה רייזל[2], בתו של רבי דן יונגרלייב מראדוויל.
בשנת ה'תרי"א התייתם מאביו וסבו, והוא גדל אצל אחיו הגדול רבי רבי יצחק מבוהוש.
נשא את פערל, בתו של דודו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, לאחר נישואיו נשאר בסדיגורה עם חותנו, בה זכה ליחס של כבוד רב.
במיוחד בלט הקשר המיוחד שהיה לו עם בן דודו, רבי שלמה פרידמן (שהפך גם לגיסו), יחד היו מיועדים להנהיג את חסידות סדיגורה, ובחיי רבי אברהם יעקב אף התקבצה תחתם קבוצת אברכים שאותה הנהיגו. בהוראת רבי אברהם יעקב היה מקבל קוויטלאך מהחסידים, ביטוי לאדמו"רות בזעיר אנפין שניהל. בשנה האחרונה לחייו, לאחר שנפטר גיסו רבי שלמה, התרופפה גם בריאותו ונחלש מאוד. נפטר כשבועיים לפני פטירת חותנו רבי אברהם יעקב.
בסוף ימיו נסע לטיפול רפואי בווינה, ושם נפטר בכ"ז באב ה'תרמ"ג (30 באוגוסט 1883), כדי לא לצער את אביו הוא נקבר שם.
ספרייתו
רבי נחום בער'ניו נודע בבקיאותו הרבה, ובחיבתו לספרים וכתבי-יד. נהג לשמור באוסף הפרטי כל ספר וכתב יד שהתגלגל לידו. במהלך השנים, הצטברו תחת ידו אלפי ספרים, וביניהם ספרים וכתבי יד נדירים ביותר, כתבי-יד מגדולי הדורות, לצד ספרי ראשונים ואחרונים אשר בבעלותו. ספרייתו הייתה אחת הספריות הפרטיות הגדולות והנדירות בזמנו (קרוב ל-4,000 כותרים).
נהג לרשום את שמו בספריו בדרך מיוחדת. בנוסף לחותמת ובה שמו בעברית ובגרמנית, שבמכרזה ציור של אריה, היו לו עוד שלוש סוגי חותמות שבהם ציין מאין הגיעו ספרים אלו לידיו: א. "נחלת אבות" – ספרים שירש מאבותיו. ב. "מנחת שי" – ספרים שהביאו לו במתנה ג. "קנין כספי" – ספרים שרכש בכספו.
עותקים פגומים של ספרי דפוס שחסרו בהם דפים, הושלמו בכתב יד בכתיבה קליגרפית. כריכות הספרים בספרייתו היו ייחודיות והתאפיינו בסגנון אחיד: כריכות בד בצבע שחור, ומסביב לשולי הכריכה מסגרת עשויה קישוטים בצבע זהב. הכריכות של רבי נחום בער'ניו כה אופייניות, שניתן לזהות את ספריו מבחוץ, עוד לפני פתיחת הספר.
לבד מאספנותו הייתה לו שליטה ובקיאות גם בתוכן הספרים עצמם. אחיו הגדול, רבי יצחק מבוהוש, היה בוחנו על ידי מטפחת שקשר על עיניו, והיה נותן לו למשש בספרייתו ורבי נחום היה מזהה כל ספר לפי מגע ידו בלבד[3]. את כל ספריו קיבץ בקטלוג מיוחד ששמו "אוצר הספרים" (בדומה לשם הגדולים שחיבר החיד"א) ובו פירוט מדוקדק אודות שם המחבר ותולדותיו ומהות ותמצית הספר[4].
כך כותב רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, (בעל 'דקדוקי סופרים'), במכתבו אל שזח"ה משנת תרל"ג, על אודות ספרייתו של רבי נחום בער'ניו:[5]
אומר לך חידוש, כי הרבי מסדיגורה כתב לי כי אשלח אליו את ספרי דקדוקי סופרים כולם, והוא ישלח לי את המחיר. ויש לו עקד ספרים גדול מאוד, ושאל לי כמה שאלות בדבר ספרים, ומזה ראיתי שמבין גדול הוא על ספרים.
לאחר פטירתו, חולקה ספרייתו בין היורשים ובשל קשיים כספיים מכרו חלקים ממנה לספריות ואנשים פרטיים. חלק מהספרים נמכרו לקהילה היהודית בווינה אשר פרסמה את רשימת הספרים שרכשה מעזבונו בקטלוג מיוחד בשם 'מנחת שלמה'[6]. חלק אחר הועבר ללונדון, ונמכר שם במכירה פומבית בשנת תרפ"ז. בספרייה הלאומית מצויים שני קטלוגים מספרייתו: האחת "רשימת ספרים מעזבון הרה"צ המפורסם הר' נחום דב מאסדאגורא ומעזבון חכמים מפורסמים מארץ אשכנז', הכולל 2,646 ספרי דפוס ו-40 כתבי יד" והשניה "רשימת כתבי יד של עקד הספרים של הרב הצדיק המפורסם ר' נחום דב פריעדמאן ז"ל מסאדיגערא" – ובו רשימה של 77 כתבי יד ועוד 2 'נוספות'.
למעשה, כמעט בכל אוצר ומכירות פומביות של אספני יודאיקה וספרים עבריים, ניתן למצוא ספרים שהיו שייכים לרבי נחום בער'ניו, חלקם במקור מספריית הקהילה בווינה שהתפזרה במלחמת העולם השנייה, ובהם חותמת של הספרייה, ומהם גם כאלה שלא השתייכו לאוסף זה[1]. לדוגמה, בקטלוג 'גנזי ישראל' רשומים שישה ספרים שהיו באוסף של רבי נחום בער'ניו (מחציתם היו באוסף של וינה). למעשה, למעלה ממחצית כתבי יד הרשומים בקטלוג האחרון הגיעו בסופו של דבר לספריית מוסד הרב קוק. כמה מהם תוארו על ידי נפתלי בן-מנחם[7].
משפחתו
- בנו, רבי שלום יוסף, נולד בה'תרל"א. נישא לחוה חיה, בתו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה, ולאחר גירושיהם את גולצ'ה, רבי מרדכי יוסף מזלטיפול בן רבי דוד מזלטיפול, ממנה נולדו ילדיהם. היה אדמו"ר במילניצא. בשנת ה'תרע"ט, עבר לצ'רנוביץ, ואחר כך ללמברג. נפטר בכ' באב ה'תרפ"ז ונקבר בסדיגורה[8].
- נכדו, רבי אהרן משה פרידמן, מילא מקום אביו במילניצה
- נכדו, יעקב פרידמן מרמת אביב.
- בתו, אלטה נחמה גיטל, אשת בן דודה, רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן (ט"ו בשבט ה'תרכ"ה – י"א באלול ה'תש"ז).
קישורים חיצוניים
- מאיר וונדר, רבי נחום (בער'ניו) פרידמן, בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ד', ירושלים תשל"ח–תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- זושא דינקלס, 'בית עקד הספרים' של הרה"ק רבי נחום בער'ניו זצוק"ל, באתר פורום אוצר החכמה, פורסם בקובץ מביני עמודי, עמ' תיט-תלט
- אשכול אודותיו באתר אידישע וועלט פארומס
- יצחק יודלוב, רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה וספרייתו, אשה חכמת לב, ירושלים תשע"א, עמ' 135 - 144, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- משה הלל, רשימת כתבי יד מאוצרו של רבי מנחם נחום דוב בער פרידמאן, מן הגנזים, כרך טו, הוצאת ספריית קהילות ישראל, ירושלים תשפ"ב, עמ' רטו-רלח.
- דוד אסף, דרך המלכות, ירושלים תשנ"ז, עמ' 453-454
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יצחק יודלוב, רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה וספרייתו, אשה חכמת לב, ירושלים תשע"א, עמ' 135 - 144, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ נר ישראל. א.ל.ג. רויזא
- ^ ספר 'אור פני צדיקים' (ז'יטומיר תרסב, עמ' 56)
- ^ אלון בכות עמ' 4
- ^ ישראל דוידזאן, לקט מכתבים מחכמי ישראל לשזח"ה, יד ושם לזכר אברהם זלמן פריידוס, ניו יורק תר"ץ עמ' ו
- ^ (וינה, תרע"ב)
- ^ נפתלי בן-מנחם, כתבי יד מספרייתו של רבי נחום דובער פרידמאן מסאדיגורה, ארשת ספר שנה לחקר הספר העברי א, ירושלים תשי"ט, עמ'413-396
- ^ דוב שטרן, נר ישראל, יוחסין, ה'תשנ"ד
