רבי מנחם מנדל מבאר
 | |
| קבר רבי מנחם מנדל מבאר בבית הקברות היהודי בדובסרי, הראשון מימין | |
| מקום פעילות | באר, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה | י"ב בניסן ה'תקכ"ה |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | מגיד מישרים |
| רבותיו | הבעל שם טוב |
רבי מנחם מנדל מבאר (נפטר בי"ב בניסן ה'תקכ"ה[1]) היה מצדיקי החסידות ומתלמידי הבעל שם טוב. נודע כמגיד מישרים של העיר באר.
ביגרפיה
פרטיו המשפחתיים לוטים בערפל, ואנו מוצאים אותו לראשונה כנמנה בין חברי הקלויז בברודי[2], שם התיידד עם חבריו רבי נחמן מהורדנקא ורבי נחמן מקוסוב ועסקו יחד בתורה בפרישות ובסיגופים. יחד עימהם נסע לבעל שם טוב ונמנה בין תלמידיו המובהקים.
הבעל שם טוב העריכו מאוד, והעיד עליו שרק כחוט השערה מבדלת בין מעלתו שלו למעלת רבי מנחם מנדל[3].
כיהן כמגיד מישרים בעיר באר.
מסורת חסידית מספרת כי הוא היה זה שעודד את המגיד ממעזריטש לנסוע לבעל שם טוב. היה זה לאחר שרבי מנחם מנדל ביקר בטורטשין שם התגורר באותה עת המגיד ממעזריטש, וראה שם כיצד המגיד לומד עם תלמידיו, לימוד מצא חן בעיניו. לאחר ששממע שהוא חולה ברגליו, פנה אליו שיסע לבעל שם טוב שירפאהו. בתחילה סירב המגיד, אך לאחר הפצרות אשתו נענה להצעה ונסע למז'יבוז'[3].
בגניזה החרסונית קיים מכתב מהבעל שם טוב הממוען אליו אליו[4] בו הוא מכנהו בתוארים: "הרב המגיד הקדוש איש חי רב פעלים בו"ק וכו' מו"ה מנדיל נ"י, מנחם מנדל דק"ק באר..."
הוא היה נוהג לומר דברי תורה רק לאחר שהיו נותנים לו מעות. רבי מנחם מנדל שניאורסון הסביר את מנהגו במאמר שלם בספרו דרך מצוותיך[5].
דברי תורתו נדפסו בספר תולדות יעקב יוסף, דגל מחנה אפרים, קדושת לוי, בוצינא דנהורא ואמרי פנחס.
בספר תולדות יעקב יוסף[6] מובא משמו יסוד חשוב בתורת החסידות לפיו המעלה העליונה בכל פעולה שעושים בעולם הזה לשמה, הוא בלי כוונה נוספת, אפילו אם היא כוונה קדושה. למשל, באמירת מוסר ותוכחה, לא יחשוב שמטרתו היא להחזיר את השומע בתשובה, כי אם רק לקיים מצוות תוכחה כפי שציוותה התורה.
נפטר בי"ב בניסן תקכ"ה ונקבר בדובסאר שבמולדובה על פי בקשתו.
קישורים חיצוניים
- יוסף ווייס, ראשית צמיחתה של הדרך החסידית, ציון (כתב עת), כרך א ' טז, חוברת ג / ד (תשי"א), עמודים 46-105, באתר JSTOR
- שיעורו של הרב מנשה ישראל רייזמאן, י"ב סיון תש"ף, באתר קול הלשון
הערות שוליים
- ^ שם ושארית.
- ^ הרב נפתלי פלינטשטיין, "הקלויז בברודי וחכמיו", בתוך קולמוס (המוסף התורני של משפחה), גליון 093, ירושלים תשע"א, עמוד 13, באתר אוצר החכמה; וכן אצל שלום חיים פרוש, אור יקרות, ירושלים תשנ"ח, חלק א', עמוד רד.
- ^ 3.0 3.1 שלום חיים פרוש, אור יקרות, ירושלים תשנ"ח, חלק א', עמודים רד-רי.
- ^ הגניזה החרסונית, מכתב קכב.
- ^ עמוד 224, וראה שיעורו של הרב מנשה ישראל רייזמאן, י"ב סיון תש"ף, באתר קול הלשון.
- ^ פרשת משפטים