רבי מאיר ז"ק

רבי מאיר ז"ק

לידה	1575 של"ה
פטירה	10 בדצמבר 1653 (בגיל 78 בערך) כ' בכסליו תי"ד
מקום פעילות	מונסטרישץ', לבוב
תחומי עיסוק	רב, אב בית דין וראש ישיבה
רבותיו	רבי מאיר מלובלין
בני דורו	הט"ז, המגיני שלמה, רבי משולם זלצבורג, ורבי יוסף בן רבי אליקים גץ
אב	רבי אברהם ז"ק מאוסטראה
צאצאים	7 בנים ובת, ביניהם רבי שמואל שמעלקא ז"ק

רבי מאיר ז"ק (כונה גם מהר"ם ז"ק; של"ה, 1575 - כ' בכסלו תי"ד, 10 בדצמבר 1653) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה בלבוב (תוך העיר), מגדולי רבני דורו.

ביוגרפיה

נולד בשנת של"ה לרבי אברהם ז"ק רבה של אוסטראה וגיסו של מהר"ל מפראג. שם משפחתו ז"ק מרכיבה את המילים "זרע קודש", אות להיותו צאצא למשפחת הרא"ש, שמשפחתו מסרו נפשם על קידוש ה' בגזירות תתנ"ו.

נוסח המצבה
הן אראלים צעקו חוצה, על גודל הפרצה, ביום אשר הוקבע מאורה, הוא ד' כ' כסלו תי"ד ליצירה, נפל ממנו נזר ועטרה, שר הבירה המאיר באספקלריה המאירה, אשר הרביץ תורה בישראל, העמיד תלמידים הרבה והדריכם בדרכי אל... מורנו ורבנו ע"ה פה נר ישראל, הוא הרב דפה לבוב עיר ואם בישראל, המופלג בחכמה ובחסידות, אליו היה נגלה כל רז וסודות, כדניאל איש חמודות, ר"מ ואב"ד הגאון מוהר"ר מאיר ב"ר אברהם, אשר נתבקש לישיבה של מעלה זקן ושבע ימים
משפחות עתיקות בישראל

נישא לבת רבי מנחם מנדל, מנגידי פרמישלא היה מגדולי תלמידי רבי מאיר מלובלין, ואחרים כתבו שאף היה חתנו. בצעירותו כיהן כרבה של מונסטרישץ'

כיהן כרבה של לבוב (תוך העיר) וכראש ישיבה בעיר. היה מגדולי רבני דורו ומראשי ועד ארבע ארצות. הוא תואר כ"הגאון הגדול המופלג בכל החכמות וראש לכל חסידי הדור". במקביל לכהונתו כיהנו בלבוב (חוץ לעיר) 3 רבנים בזה אחר זה: רבי יהושע חריף (המגיני שלמה), רבי משולם זלצבורג, ורבי יוסף היילפרין. ורבי מאיר האריך ימים מכולם. התכתב עם רבי אברהם רפפורט ועם המגיני שלמה שאף התנה פעם היתר עגונה בהסכמת רבי מאיר.

מסופר כי בתקופת כהונתו מונה רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) לראש המנקרים בלבוב. רבי מאיר שלא הכירו, העמידו על עמוד הקלון לאחר שהורה שלא כפסקו. רק לאחר מכן נוכח בגדלותו והתנצל בפניו, ואף אמר לראשי הקהל כי הט"ז גדול הימנו וראוי לישב על מקומו.

נפטר בכ' בכסלו תי"ד, והט"ז מונה לרב וראש ישיבה במקומו.

צאצאיו

• רבי אברהם ז"ק, ממקובלי דורו, רבה של באר וראש ישיבה בלבוב, נפטר בחיי אביו בט"ז בתשרי ה'ת"ה. היה חתן רבי שמואל רבה של פרמישלא, ובזיווג שני חתנו של המגלה עמוקות.
• רבי שמואל שמעלקא ז"ק, רבה של אוסטראה.
• רבי מרדכי ז"ק, רבה של ברזן. יש אומרים שהוא מחבר הספר "צאן קדשים" על סדר קדשים יחד עם רבי אברהם חיים שור, אך יש מערערים על כך. היה חתן רבי מנחם מנדל מרגליות, רבה של פרמישלא. בנו היה רבי חיים ז"ק, רבה של שברשין.
• רבי יהושע אהרן ז"ק, רבה של טולטשין. נפטר בי"ב בטבת תי"א.
• רבי שמחה בנימין בונם ז"ק, כיהן כראש ישיבה. חתן רבי אייזיק רבה של האראדני.
  • רבי אברהם אבלי ז"ק, ראש ישיבה בלודמיר ורבה של הרובשוב. חתן רבי ישראל סוויניכר רבה של לוצק.
    • רבי יעקב מלודמיר, רבה של הוסיאטין. חתן רבי גרשון רפפורט רבה של בעלז.
      • רבי ישראל (תנ"א-תצ"ח), רבה של זלוזיץ ולוקטש. חתן רבי אהרן רבה של טרמבובלה וזלוטשוב. תורתו נדפסה בספר "הלכה אדם מישראל".
        • רבי שמחה, רבה של קמינקא, חתן רבי עזריאל מלבוב.
        • רבי יוסף יאסקי, רבה של פודקמין, מחבר הספר אהל יוסף על הש"ס. חתן רבי שמואל רבה של טשורטקוב וזוואניץ.
          • רבי ישראל, רבה של חודרוב
          • רבי יעקב, רבה של פאריצק, אביו של רבי משה לייב מסאסוב, נפטר בז' בניסן תקע"א.
          • חתנו רבי שלמה מבוטשאטש, רבה של בילקמין, אביו של רבי יצחק ישכר מבוטשאש
• רבי משה, אף הוא כיהן כראש ישיבה.
• רבי אברהם, ממנהיגי אוסטרהא. נקרא על שם האחיו הבכור. נפטר בכ"ז בניסן תע"ט.
  • רבי מאיר, חתן רבי יעקב, רבה של פוזנא.
• חתנו רבי מאיר בן רבי יצחק אייזיק גינזבורג, אב"ד מדינת רייסין.

לקריאה נוספת

• רבי חיים נתן דמביצר, כלילת יופי, קרקוב תרנ"ג, דף מד-מה
• מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 508.
• יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, תל אביב תשמ"ב, עמ' 261-262
• יהודה אריה לייב לוין, גזע פאר, בתוך "יכהן פאר" לרבי חנוך צבי הכהן לוין, ירושלים תשכ"ד, עמ' פז