רבי ישראל בנימין באסאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל בנימין באסאן
לידה ה'תס"ב
פטירה ה' בשבט ה'תק"ן (בגיל 88 בערך)
תקופת הפעילות 1730 בערך – הווה
תפקידים נוספים מוהל, שליח ציבור
בני דורו שמשון חיים נחמני, משה חיים לוצאטו, דוד פארדו, משה מרגליות
חיבוריו פרורי לחם
חותנים מנחם קרקוביאה

ישראל בנימין באסאן (פדובה ה'תס"ב; 1701רג'ו אמיליה ה' בשבט ה'תק"ן; 14 בינואר 1790) היה פוסק הלכה, חזן, מוהל ומשורר איטלקי, רבה של יהדות רג'ו אמיליה.

ביוגרפיה

נולד בפדובה בשנת ה'תס"ב, בנם בכורם של יוכבד בת הרב בנימין הכהן ויטאלי ושל הרב ישעיהו באסאן. בגיל 18 הוסמך על ידי סבו לתואר "חבר", ובגיל 30 נסמך לתואר "מעלת מורנו הרב". בשנת ה'תפ"ז בהיותו כבן 26 נישא לטובה בת הרב מנחם קרקוביאה,[1] וידידו רמח"ל חיבר לכבוד האירוע את המחזה "מגדל עוז".[2] בשנת ה'ת"ץ, עם פטירתו של סבו הרב ויטאלי, עבר אביו לרג'ו אמיליה למלא את מקומו וישראל עבר גם הוא לעיר. בשנת ה'תצ"ט לאחר פטירת אביו, התמנה לכהן תחתיו.

בשנת ה'תקי"ג ביקר החיד"א בביתו והתרשם מאוסף כתבי היד שלו.[3]

בשנת ה'תקמ"ג, בעת פולמוס דברי שלום ואמת תמך בנפתלי הרץ וייזל.[4]

נפטר בהיותו קרוב לגיל 90 בה' בשבט ה'תק"ן ואת מקומו מילא הרב ישעיה חי כרמי.

תקופת חייו של רבי ישראל בנימין באסאן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

כתביו

חיבר אחד עשר ספרי דרשות ושירים רבים, ביניהם ספר שירים לכבוד פרנצ'סקו השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה.[5] בנוסף חיבר שו"ת "פרורי לחם".[6] כמעט כל כתביו לא נדפסו.

הביא לדפוס חלק מכתבי אביו ואף השלים כמה תשובות בשו"ת "לחמי תודה". בעזרת אחי אשתו אברהם חיים קרקוביאה, הדפיס לראשונה מאוסף כתבי היד של אביו את חידושי הר"ן למסכת נידה,[7] ואת הספר "מסורת סייג לתורה" של הרב מאיר הלוי אבולעפיה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ככל הנראה אחותו של "אברהם מראקיץ" (אברהם חיים קרקוביאה) מהמשתתפים המרכזיים בפולמוס רמח"ל
  2. ^ משה חיים לוצאטו, מִגְדַּל־עֹז או תֻּמַּת יְשָׁרִים באתר פרויקט בן-יהודה
  3. ^ מעגל טוב השלם ירושלים ה'תרצ"ד עמודים 92 ו-94
  4. ^ נפתלי הרץ וייזל, עין משפט, באתר היברובוקס
  5. ^ ישראל בנימין באסאן, la corona estense, ונציה 1753, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
  6. ^ חננאל ניפי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה עמוד 153
  7. ^ תודת שלמים, ונציה ה'תק"א, באתר אוצר החכמה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0