רבי ישראל אייזנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב ישראל אייזנשטיין (ה'תקצ"ז, 1837 - ה'תרס"ה, 1905) היה רב רוסי חסידי, רבן של בוהופול ומיקולאייב באימפריה הרוסית.

ביוגרפיה

נולד בברדיצ'ב, כבר בגיל שמונה התחיל בלימוד גפ"ת והתפרסם כמתמיד. בגיל שש עשרה שלט היטב בתלמוד ובספרי הפוסקים והתכתב בדברי תורה עם הרב שלמה קלוגר מברודי.

בשנת ה'תרי"ד (1854) נישא. הוא המשיך בלימודיו ונסמך לרבנות בידי רבנים רבים. הוא היה חסיד ומקורב לאדמו"רי אוקראינה כמו ר' דוד מטולנה, ר' יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא ור' אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, שהעניקו את הסכמותיהם לספרו. האחרון, שנמנע מלכתוב הסכמות לספרי הלכה, הורה לחסידו הרב דוד אורטנברג להעניק את ההסכמה בשמו.

בשנת ה'תרכ"ט, 1869, התמנה כרבה של בוהופול שבפלך פודוליה, הוא כיהן בה במשך 21 שנים.

בשנת ה'תרנ"א, 1891, התמנה כרבה של העיר מיקולאייב והחזיק במשרתו זו 14 שנים עד פטירתו בחורף ה'תרס"ה, 1905[1].

כתביו

ספרו היחיד שנדפס במלואו הוא שו"ת עמודי אש, למברג תר"מ.

לא נדפסו: עמודי אש חלק שני; ביאור על ספר יהושע; וכתבים נוספים, בהם הערות על ספרים שונים.

ביאוריו על התלמוד הירושלמי, חלקם נספחו לספרו "עמודי אש" בשם עמודי ירושלים וחלקם נותרו בכתב-יד ונדפסו במהדורת הירושלמי שנדפסה בווילנה (תרפ"ו) בשם עמודי ירושלים תניינא.

הוא עמד בקשרי מכתבים עם חכמי דורו, כמו הרב חיים חזקיהו מדיני[2], הרב חיים ברלין[3] והרב משה נחום ירושלמסקי[4] וחלק ממכתביו משוקעים בכתביהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוב בער ואכשטיין, מפתח ההספדים - חלק ג, וינה תר"ץ, עמ' 55, באתר היברובוקס.
  2. ^ שדי חמד, כללים מערכת הב', סימן צד "בני ישראל" ד"ה וראיתי להביא; פאת השדה, מערכת ברכות סימן יד.
  3. ^ נשמת חיים, עניינים, סימן קג.
  4. ^ באר משה, ח"ב, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ג, 'ברכת חכמים' מכתב לג (וראו שם עמ' מו), 'כבוד חכמים' סימן יח.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38028967ישראל אייזנשטיין