רבי יצחק שור
| כינוי | רבי איציק'ל גוואדז'יצער |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1776 כ"ט בשבט ה'תקל"ו |
| מדינה | אוקראינה |
| מקום מגורים | גוויזדץ |
| תחומי עיסוק | רב עיר ומחבר ספר שו"ת |
| תלמידיו | רבי ישראל בעל שם טוב, רבי נחמן צבי אפשטיין (אב"ד קולומיאה)[1] |
| אב | רבי אברהם שור |
| צאצאים | רבי יעקב שור, רבי אבנר כתבן |
רבי יצחק שור (כונה רבי איציק'ל גוואדז'יצער. נפטר בכ"ט בשבט ה'תקל"ו) היה רב העיירה גוואדז'יץ ומחבר ספר שו"ת 'כח שור'. מרבותיו של רבי ישראל בעל שם טוב.
ביוגרפיה
נולד לרבי אברהם שור, מצאצאי רבי נפתלי צבי הירש (רבי הירש שור מבריסק) תלמיד הרמ"א ורבו של הב"ח[2] אביהם של רבי אברהם חיים שור (ה'תורת חיים') ורבי אפרים זלמן שור (ה'תבואת שור')[3], נצר למשפחת שור המיוחסת לרבי יוסף בכור שור.
למד אצל רבי אהרן מטיסמניץ, ולאחר פטירתו היה מתגלה אליו[4].
בשנת תקי"ט השתתף בוויכוח יחד עם שני רבנים נוספים נגד יעקב פרנק אצל הבישוף בעיר לבוב. במהלך הויכוח הוריד פרנק בכישוף את גופותיהם של הוריו של רבי יצחק, אלא שרבי יצחק הצליח להוכיח שאלה נבלות כלבים שבכוחות הטומאה הפכם, כך שייראו כגופות הוריו[5].
נכתבו עליו תארי כבוד והערכות מפליגות, בין היתר על ידי רבי צבי הירש קרא מבוטשאטש בספרו נטע שעשועים[6] ורבי אריה ליב הורוביץ מסטניסלב. הבעל שם טוב לפני התגלותו ערך אצלו "שימוש חכמים".
רבים מהקונטרסים שכתב נגנבו או אבדו[7] ולא הודפסו מעולם. ספרו שו"ת כח שור נערך על ידי בנו רבי יעקב אב"ד פאטיק (גליציה) ונדפס בקולומיאה ברומניה בשנת ה'תרמ"ח על ידי נכדו רבי אבנר כתבן אב"ד רומניק-סאראט וערים נוספות[8].
ככל הנראה היה לו בן נוסף בשם רבי אברהם שור שכיהן כאב"ד בבוקרשט.
קישורים חיצוניים
- רבי יצחק שור, כח שור, באתר היברובוקס.
- אשכול אודות רבי יצחק שור בפורום אידישע וועלט פארומס.
הערות שוליים
- ^ על פי הנכתב בעמוד השער לספר אגרת קץ חי.
- ^ "תולדות משפחת שור" פרק א אות ב.
- ^ אח נוסף נקרא רבי שמואל שור. נינו, בן נכדו רבי רבי יהודה לייב, בן בנו רבי אברהם, הוא רבי אלכסנדר סנדר שור (ה'תבואות שור').
- ^ רבי יצחק חיות בשם תלמידו רבי נחמן אפשטיין בספרו אגרת קץ חי סיפור מעשה הצדקה, אות ט' ואילך.
- ^ ע"פ מה שמתאר נכדו בספרו שו"ת כח שור בהקדמה לסימן ל"א.
- ^ חלק אבן העזר סימן עב.
- ^ רבי יוסף שאול נתנזון בהסכמתו לספר כוח שור.
- ^ כבר בשנת ה'תרט"ז כתב אחיינו רבי ישעיה שור אב"ד יאסי הסכמה לספר ובקשת תרומה להוצאת הספר אך ההדפסה התעכבה ככל הנראה עד לשנת ה'תרמ"ח, הוא הבטיח כי יכתוב הקדמה לספר בשעת הוצאתו, אך הוא נפטר טרם ההדפסה.