הרב יצחק מנחם וינברג
 | |||||
| לידה |
14 באוקטובר 1952 (גיל: 72) כ"ה בתשרי תשי"ג ירושלים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| השתייכות | חסידות טולנא | ||||
| תחומי עיסוק | חינוך, שלום בית, הרצאות | ||||
| רבותיו | רבי ישראל אלתר מגור, רבי ברוך שמעון שניאורסון, רבי פנחס מנחם אלתר מגור | ||||
| חיבוריו | המה ינחמוני | ||||
| בת זוג | מרים רבקה וינברג (וייסבלום) | ||||
| אב | ישראל צבי וינברג | ||||
| אם | גיטל מירל בריינדל לאה וינברג (טברסקי) | ||||
| צאצאים | יעקב, דוד מרדכי | ||||
| |||||
הרב יצחק מנחם וינברג (נולד בכ"ה בתשרי תשי"ג - 14 באוקטובר 1952) הוא האדמו"ר מטאלנה בירושלים.
תולדותיו
בנו הבכור של ישראל צבי וינברג (שהיה סמנכ"ל משרד הדתות) וגיטל מירל בריינדל לאה, בתו היחידה של האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מטולנא. למד בישיבת נתיב מאיר, התקרב בבחרותו לרבי ישראל אלתר מגור, בעל ה'בית ישראל'. בעקבות קשריו עם האדמו"ר עבר ללמוד בישיבת טשעבין ובה היה לתלמידם של ראש הישיבה הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב יהודה לייב רבינוביץ.
נישא למרים-רבקה, בתו של הרב יעקב יצחק ויסבלום מחיפה ואחותם של הרבנים הרב אורי וייסבלום והרב חיים נפתלי ויסבלום. לאחר נישואיו היה מדריך בישיבת סוכטשוב, לאחר מכן מונה לר"מ בישיבת שפת אמת בירושלים ועמד בקשרים קרובים עם ראש הישיבה רבי פינחס מנחם אלתר, ולימים, משהפך לאדמו"ר מגור, היה לאיש סודו.
בכ"ה כסלו תשנ"ט נפטר סבו, רבי יוחנן מטולנא, והוא מונה לאדמו"ר במקומו כצוואת סבו וכמכתב רבי פינחס מנחם אלתר, בעל ה'פני מנחם'[דרוש מקור]. עוד לפני מינויו לאדמו"ר היה הרב וינברג ידוע כאיש חינוך וכמרצה, והוא ממשיך להעביר הרצאות וחוגי בית גם לאחר מינויו.
יומני ויקיליקס[1]
בשנת תשע"א הודלפו באינטרנט יומנים שנטען אודותם כי הם מכילים משיחותיו עם האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר, בתור היותו מקורבו ואיש סודו. קטעי היומן מוצגים כשיחות מהשנים תש"נ-תשנ"ה חלקם מהתקופה שקדמה להנהגתו כאדמו"ר מגור וחלקם מעת הנהגתו כאדמו"ר. בין היתר מופיעים ביומנים אלו סיפורים והתבטאויות אשר עוררו סערה בציבור עם היוודעם לרבים. הדלפת היומנים כונתה בציבור "הויקיליקס החרדי" בעקבות הסמיכות והדמיון לאירועי ההדלפות של אתר ויקיליקס.
בניו של ה'פני מנחם' פרסמו גילוי דעת מיום ד' אדר א' תשע"א ובו כתבו שהדברים הם שקר וזיוף[2]. הרב מנחם מנדל שפרן יצא במכתב מפורט עם דוגמאות מדברים שקריים שמופיעים ביומנים, ומסיים שיש לבער קונטרסים אלו מהבית ומהעולם[3]. גם האדמו"ר מטאלנא עצמו, במכתב חיזוק מיום ה' אדר א' תשע"א, כתב אודות היומנים: "שקרים וכזבים שלא היו ולא נבראו"[4].
מספריו
- המה ינחמוני - שיחות על סדר פרשת השבוע שנאמרו לזכר אחותו בבית משפחת לוי באפרת. חמישה כרכים, ירושלים תשס"א-תשס"ה. כרכים נוספים יצאו על המועדים, אפרת תשס"ו, ועל מלאכות שבת, שם תשס"ז.
- מאמרי קודש - דברי תורה על פרשת השבוע, שני כרכים.
- טנא דקשייתא - לקט קושיות, בעריכת אחיו הרב שלמה זלמינא וינברג. תש"ע.
- י"ג זמן קהילה לכל - על ענייני פורים.
- בוצינא דאורייתא - על ענייני ל"ג בעומר וחג השבועות.
- חמין במוצאי שבת על ספר תנא דבי אליהו ועל פרשיות התורה. חמישה כרכים.
- מוסיף והולך על ענייני חנוכה.
- אורי וישעי על ענייני ראש השנה ויום הכיפורים.
- תורת הנישואין על ענייני נישואין והנהגת הבית.
- תורת החינוך על ענייני חינוך הבנים.
- נרך בידי שיחות על האדמו"ר הקודם רבי יוחנן מטאלנא.
קישורים חיצוניים
שיעורי הרב יצחק מנחם וינברג באתר "קול הלשון"
הערות שוליים
- ^ או בשמם הנפוץ יומני טאלנא
- ^ מחאה נדירה: בני ה'פני מנחם' נגד היומן המכפיש באתר שטורעם.נט.
- ^ מכתב הרב מנחם מנדל שפרן.
- ^ 'יומני טאלנא': האדמו"ר מכחיש - "שקרים וכזבים" באתר שטורעם.נט.
24340025יצחק מנחם וינברג