רבי יחזקאל רוטר
 | |
| לידה |
ה' בתשרי תרל"ה בורגו פרונד, טרנסילבניה |
|---|---|
| פטירה |
א' בשבט תרצ"ט (בגיל 64) קלויזנבורג, טרנסילבניה |
| כינוי | רבי יחזקאל'ה מגיד |
| מקום קבורה | קלויזנבורג, טרנסילבניה |
| מקום פעילות | קלויזנבורג, טרנסילבניה |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר, ראש ישיבה ומגיד מישרים |
| רבותיו | רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, רבי אברהם יהושע פריינד, חמיו רבי אהרן ישעיה פיש |
| תלמידיו | רבי מרדכי הגר |
| צאצאים | רבי שלום אליעזר, רבי יעקב חיים, רבי חנניה יום טוב ליפא, רבי משה עזריאל |
| מספר צאצאים | 6 |
רבי יחזקאל רוטר (בתיב יידי: ראטער. ה' בתשרי תרל"ה - א' בשבט תרצ"ט). היה רב, אדמו"ר, ראש ישיבה ומגיד מישרים בקלויזנבורג שבטרנסילבניה.
ביוגרפיה
נולד בבורגו פרונד הסמוכה לביסטריץ לרבי עזריאל ושרה רבקה. אביו היה בנו של רבי בנימין אריה רוטר הסופר מרוגנא, ואמו מצאצאי רבי יצחק חיות ורבי יצחק אייזיק כץ. מסופר כי קודם לידתו חלם אביו שרבי יחזקאל פנט מדעש מבשרו שייוולד לו בן ומצווהו שיקראוהו על שמו[דרוש מקור].
בילדותו למד מפי הרב שלמה זלמן פדר, שהכיר בכישוריו ושלחו ללמוד בישיבת וישווה. תקופת מסוימת אף למד בישיבתו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגוט, שם שימש את חתנו רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד. נסע יחד עם רבי אברהם יהושע לחצרו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, ומני אז היה לחסידו המובהק, כשרבו מכנהו "יחזקאל'ה", כינוי שדבק בו עד פטירתו. רבי יחזקאל חיבבו מאוד, ומינהו לשמש כמלמד תינוקות לבניו הקטנים תחת פיקוחו.
בערך בשנת תרנ"ז, הגיע רבי אהרן ישעיה פיש מהודאס לביקור בשינאווא, וביקש מרבי יחזקאל משינאווא שיברכו בזיווג הגון לבתו חיה אלטא. לשמע הבקשה - הציע לפניו את תלמידו הקרוב רבי יחזקאל רוטר. לאחר שעקב אחריו כשבוע, לקחו רבי אהרן ישעיה כחתן לבתו, וסעד על שולחנו תשע שנים.
בקלויזנבורג
בשנת תרס"ו בערך, בעת נסיעתו השנתית להוריו, חלף בקלויזנבורג, שם בקשו חסידי המקום שיעבור להתגורר בעיר ולהנהיגם. הוא נענה לבקשתם ובהמשך פתח חצר חסידית בעיר, כשביתו שימש בחציו כבית מדרשו, אשר התפרסם בכינוי 'בית המדרש ספרד', בו נהג באדמו"רות עשרות שנים. הנהגתו הושתתה על הנהגות רבו משינאווא ועל משנת חמיו מהודאס. יש שכינו את חצרו כחסידות האדאס, אולם היא התפרסמה גם כחצר עצמאית בזכות עצמו, כאשר על אף שקלויזנבורג הייתה מלאה בחצרות חסידיות, התפרסם שמו בכל הסביבה, וחצרו הייתה מהגדולות ביותר בטרנסילבניה.
פתח ישיבה בבית מדרשו, בה למד ולימד תורה בעיון לתלמידיו, ועסק גם בתורת הקבלה. כן התפרסם בתפילותיו. ושימש כבעל-תפילה, בעל קורא ותוקע. בנוסף שימש כמגיד מישרים ומסר מדרשותיו ברחבי טרנסילבניה, ואף על מצבתו נחרת כינויו רבי יחזקאל'ה מגיד, כשבכינוי זה הכירוהו רבים. אמנם מיעט מלכתוב את דרשותיו ותורתו, וכמעט שלא נותר ממשנתו מאומה.
בשל אי התערבותו בעניינים השנויים במחלוקת, היה אהוד על שני הקהילות בעיר, ההקהילה האורתודכסית והקהילה החסידית (שכונו: הספרדים) שהייתה מקהילות הסטטוס קוו אנטה[1].
בחודש אב תרצ"ח חלה ונפטר בא' בשבט תרצ"ט, בגיל 64. הלוייתו התקיימה למחרת ונקבר בעירו קלויזנבורג, והוקם אוהל על קברו. בצוואתו מינה את בנו הצעיר רבי משה עזריאל למלא את מקומו באדמו"רות ובראשות הישיבה.
אשתו חיה אלטא וחלק מילדיה ונכדיה נספו באושוויץ, בי"ח בסיון ה'תש"ד.
ספריו
חידושיו על פרשיות השבוע נדפסו בספר "זכרון יחזקאל - זכר לברכה". את הספר הקדיש עוד בחייו לילדיו משה צבי וברכה שנפטרו על פניו. חלק ראשון הודפס בשנת ת"ש על ידי בנו רבי משה עזריאל, יחד עם צוואתו ותיאור פטירתו. שאר חלקי הספר נעלמו בשנות השואה.
כתבי יד מעטים התגלו בספריות שונות, ואלו הודפסו במהדורה השניה של הספר "זכרון יחזקאל" במהדורת צילום, על ידי נכדו הרב אהרן ישעיה רוטר (בני ברק תשמ"ב). מאוחר יותר הוהדרו בספר "מראי יחזקאל", בשילוב תולדותיו ותולדות צאצאיו, על ידי מכון זכרון יחזקאל (תש"פ).
מצאצאיו
כאמור, שניים מילדיו, משה צבי וברכה, נפטרו על פניו בצעירותם.
- בנו רבי שלום אליעזר, נישא ללאה בת רבי מנחם צבי רוזנברג[2], שימש כחזן בבית הכנסת הגדול בסערט, בשואה גורש לטרנסניסטריה, ונפטר במגיפות חורף תש"ב בכפר וורחיבקה שם נקבר ולאחר עשרות שנים הוקמה מצבה על קברו. בנו הבחור מנחם צבי נספה בשואה. אשתו וארבעה מילדיו שרדו ועלו לארץ[3].
- בנו רבי יעקב חיים, (תרס"א - ט' בניסן תשמ"ה) נישא לחנה שרה בת רבי חיים מרדכי רולר אב"ד ניאמץ[4]. אשתו וילדיו אהרן ישעיה וצפורה נספו בשואה. עלה לישראל ונישא בשנית לאלטא פראדל מסרט. בירושלים פתח את "מכון הרב רוטר", בו חיבר וערך עשרות ספרים משולבים בסיפורי חסידים.
- בנו רבי חנניה יום טוב ליפא, נישא לשרה לבית וידר מסיגט. נספו בשואה עם שתי בנותיהם.
- בנו רבי משה עזריאל (תרע"ה - תש"ד), התייתם מאביו טרם נישואיו, ונלקח כחתן לחנה רעכיל, בתו של אחיו הבכור רבי שלום אליעזר. מונה למלא את מקום אביו בצוואת אביו, ואחר כך היה אב"ד בפעטראוויץ. גורש עם אשתו וילדיו לאושוויץ, שם נספו. הוא עצמו נהרג ימים ספורים לפני השחרור, ממכת אלתו של חייל אס אס. מעט מדברי תורתו נדפסו ב"מראי יחזקאל" על ידי מכון זכרון יחזקאל.
מתלמידיו
- רבי מרדכי הגר, אדמו"ר מויז'ניץ מונסי.
לקריאה נוספת
- מכון זכרון יחזקאל, מראי יחזקאל, שבט תש"פ.
- אהרן ישעיה רוטר, תולדות יחזקאל, בתוך הספר "זכרון יחזקאל", בני ברק תשמ"ב.
הערות שוליים
- ^ קובץ פעמי יעקב, בני ברק תש"ס, עמ' יח
- ^ מחבר הספר זכרון מנחם על התורה וראש ישיבה בבאלאשא יארמט שבהונגריה.
- ^ יעקב אליהו אפרתי, סילאדי נאדיפאלו והגליל, בתוך שמן למנחה (אשר אנשיל וייס), ישראל תש"נ, עמ' 64.
- ^ מחבר השו"ת באר חיים מרדכי.