רבי יוסף חיון
 | |
| שער הספר מילי דאבות ונציה ש"ס | |
| רבותיו | רבי יצחק קנפנטון |
|---|---|
| תלמידיו | רבי יצחק אברבנאל, רבי יוסף יעבץ |
רבי יוסף בן רבי אברהם הנשיא חיון היה מנהיג קהילת ליסבון גדול פרשני המקרא בפורטוגל.
ביוגרפיה
לא ידועים הרבה פרטים על תולדותיו ככל שידוע הוא שנולד למשפחה עשירה והחליט לזנוח את הקריירה המסחרית בשביל לימוד תורה, אך עדיין עסק באופן מועט במסחר, בצעירותו למד אצל רבי יצחק קנפנטון, וכדברי רבי אליהו קפשאלי אשר תיאר את השפעתו הרבה בהעמדת תלמידים ובהרבצת תורה בתקופתו:
ויהי מן הגזרה ההיא והלאה רבו האנוסים בספרד... ומאז מתו רוב חכמי ספרד ונתבטלו הישיבות ושמם העולם ונשתכחה התורה כמעט. זאת ועוד אחרת... ולא היה א׳ מעיר ושנים ממשפחה אשר היו עוסקים בתלמוד.
ויקם ה' מושיע לישראל את... הרב הגדול ר' יצחק קנפנטון ז"ל ... ועשה תלמידים הרבה ועשה סייג לתורה.
ומגדולי תלמידיו וידידיו היו ארבעה אשר מהם שתו כל העולם מים חיים וטובים והמה בכתובים. שם הראשון... הרב ר' יצחק אבואב ז"ל ... החכם ר' יצחק דליאון ... ר' יוסף חיון נכה רגלים ז"ל, והנהר הרביעי הוא פרת שמימיו פורין ורבין החכם ר' שמעון מימי ... ומן ארבעתם יצאה תורה בספרד ובפורטוגאל ובארץ המערב. לכל המקום אשר הלכו שם, הלכה ברכה לרגלם בגבורה ולולי הם כבר כלתה תורה.
— סדר אליהו זוטא, א, עמ' 179
החוקרים טוענים שחיון הושפע מאוד מרבי יצחק קנפנטון והמשיך את דרכו בפרשנות התורה.
התאריך היחיד הידוע בחייו הוא 1466 שבו מספר שנמצא בעיר איבורה הרחוקה מליסבון אשר שם מתרחשת מגפה.
רבי אליהו קפשאלי כתב שחיון יצא מפורטוגל לפני הגירוש, הפרטים על כך עומדים במחלוקת, מאיר בניהו כתב[1] שהיגר בעצמו לטורקיה, ח"ה בן ששון טען[2] שאביו היה מראשוני המגורשים, יוסף הקר סבר שנפטר בפורטוגל.
שנת מותו שנויה במחלוקת יש אומרים שנפטר ב־1490, מאיר בניהו סבור שר"י חיון נפטר ב־1496, ישעיהו תשבי טען[3] שנפטר לפחות ב־1500.
תלמידיו
רבי יצחק אברבנאל, וכן רבי יוסף יעבץ אשר כתב את ספרו על פיו, וכך כותב על רבו:
"ויהי להם לראש, יושב בשבת תחכמוני, זקן ונשוא פנים, הוא הראש הגדול, מלא תורה כאחד האמוראים, רבי יוסף חיון ז"ל"
— אור החיים עמ' 96
מתלמידיו היו גם, רבי דוד אבן יחיא[4] מחבר הספרים קב ונקי, קהלות משה, ועוד. רבי אברהם חיון מחבר ספר אמרות טהורות. בנו רבי משה. ולדעת חלק מהחוקרים נכדו רבי יהודה אלבוטיני היה תלמידו.
צאצאיו
- בנו רבי משה כיהן אחריו כרב האחרון של ליסבון.
- בן בתו רבי יהודה בן משה אלבוטיני - ראש ישיבה ומקובל מחבר ספר יסוד משנה תורה ועוד.
- רבי אברהם חיון, נכד נכדתו, המוציא לאור של ספרו מילי דאבות.
דרכו הפרשנית וסגנונו
החוקרים עמדו על כמה נקודות ייחודיות שבפירושי חיון: רוב חיבוריו מתחילים בהקדמה נרחבת בה הוא עומד על שמונה או עשרה עניינים כלליים שבספר, שלמות - מעתיק את כל הפסוק ומבאר את כל חלקיו ואת הביטויים החוזרים על עצמם, רוב פירושו על פי הפשט והיה מהפרשנים הרציונלים, אך אינו נמנע להביא לעיתים פירושיים דרשנים, אופיו היסודי הביאו לפרש כמה פירושים לפסוק אחד, כמו כן בפירושו כלולים מיטיבים אנטי נוצריים רבים.
עיקר חידושו של חיון היה בזה שלא השתמש כלל בכלל כפל העניין במילות שונות אברהם גרוס טען שזה המוטיב עיקרי בפירושו.[5]
למשל על הפסוק 'שמעה ה' צדק הקשיבה רינתי - האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה'[6] כתב רד"ק 'וכל הפסוק הוא כפל עניין במלות שונות' וכך הבין ראב"ע, אך חיון נתן משמעות שונה לכל אחד מארבעת ביטוייו: ”וביאר בכאן ד' תנאים שהיתה שלימה תפלתו בהם הא' - היות דברי תפלתו אמתיים ולא יאמר בם דבר כזב להלל עצמו בה בדברי שקר, וזהו אמרו שמעה יי' צדק. והב' - היותה בשמחת הלב לא מדאגה ועצב... וזהו אמרו הקשיבה רנתי. והג' - היותה נעשית דרך הכנעה ושפלות כורע ומשתחוה ומתנפל בארץ, וזהו אמרו האזינה תפלתי... והד' - הסכמת הלב עם הלשון, וזהו אמרו בלא שפתי מרמה”. יוחנן קאפח הוכיח שלא שלל לגמרי את כלל זה (כשיטת המלבי"ם למשל) אלא דווקא במקרה שהפסוק חוזר על עצמו מראשו לסופו, אך במקרה שרק חלקו חוזר על עצמו נקט את כלל זה.[7]
התנגד באופן קלוש לפילוסופיה.
זמן כתיבת ספר דברים לשיטתו
תלמידו רבי יצחק אברבנאל הסתפק בנוגע לזהות מחבר ספר דברים האם משה חיברו מדעתו או דינו כשאר החומשים ונכתב מפי ה'. הוא שאל את הרב חיון מספר שאלות, א. למה חוזר ספר דברים על התורה, ב. מדוע משה נזכר בספר דברים בגוף ראשון בניגוד לשאר התורה שהזכירתו בגוף שלישי, ג. מדוע אמרו חז"ל[8] שאת הקללות שבדברים כח אמר משה מפי עצמו, וממילא הוקשה לו שאם משה כתבו מפי עצמו איך זה מסתדר עם העיקר השמיני מי"ג עיקרים שכל התורה משמים, ואיך משה היה יכול להמציא מצוות חדשות.
רבי יוסף, חיבר פירוש בשם מגיד משנה ליישב את ספקותיו של תלמידו, ובו הוא כתב שספר דברים מתחלק לשלושה חלקים: ביאורי מצוות, תוכחות ומצוות חדשות. את השניים הראשונים משה סיגנן מדעתו אך המצוות החדשות כולם מילה במילה מפי ה'.
אברבנאל הסכים עם רבו בצורה חלקית,[9] רבי יצחק קארו הביא את דברי רבי יוסף חיון.[10]
כתביו
רבי יוסף כתב ביאורים על תרי עשר, ישעיה, יחזקאל, משלי, ותהלים.[11] מתוך כתביו נשארו ספרים אלו:
- מילי דאבות, ביאור על פרקי אבות, ונציה ש"ס, באתר היברובוקס
- אברהם שושנה ומשה ציפור, פירוש לספר יחזקאל לרבנו יוסף ב"ר אברהם חיון הנשיא חלק א חלק ב, מכון אופק, ירושלים תשס"ו[12][13]
- יוחנן קאפח מגיד משנה לרבי יוסף חיון - מהדורה חדשה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כה תשע"ז 311 – 341.[14]
- לקוטי מן פירוש להפטרות, מאת רבי משה אלשיך במקום שרבי משה לא פירש הובא פירושו של חיון וכך שרדו חלקים מהפירוש, על פי עדותו חיבר פירוש על כל ההפטרות, אמשטרדם תקכ"ד באתר היברובוקס.
- יוחנן קאפח, פירוש לתהלים לרבינו יוסף חיון, מוסד הרב קוק, ירושלים תשע"ו.[15][16]
- יוחנן קאפח, הכתב העברי לרבי יוסף חיון: מהדורה חדשה, עלי ספר, ל-לא, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשפ"א, עמ' 127-142. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- משה צפור, פירוש רבי יוסף חיון לספר יואל מחקרי גבעה, ד, תשע"ו-ז, עמ' 55.
- משה צפור, רבי יוסף חיון פירוש לספר עובדיה: מהדורה עם מבוא, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, יז תשס"ז, עמ' 309–327.
- משה צפור, רבי יוסף חיון פירוש לספר מיכה, סיני קלט, תשס"ח, עמ' ג-כט.
- משה ציפור, רבי יוסף חיון פירוש לספר יונה, קבץ על יד - כח, ירושלים תשס"ה, עמ' 289–313.
- י' אליצור, פירוש רבי יוסף חיון לספר הושע: הפירוש להושע מבוא לשיטתו ומצע למחקר המשך, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, טורו קולג' ירושלים תשס"ו.
- יוחנן קאפח, פירוש רבי יוסף חיון לספר עמוס, קבץ על יד, כרך כו ירושלים תשע"ח עמ' 251.
- רבי יוסף חיון פירוש לאסתר מכון באר התורה לייקווד תשס"ו, אברהם שושנה עורר על אמינות החיבור.
כמו כן מספר מאמרים אשר שרדו ממנו נדפסו בספרו של גרוס, הרב יעקב משה טולידאנו הדפיס תשובה הלכתית ממנו בענייני עגונות.[17]
לקריאה נוספת
- אברהם גרוס, רבי יוסף בן אברהם חיון – מנהיג קהילת ליסבון ויצירתו הוצאת אוניברסיטת בר-אילן רמת גן תשנ"ג.
- י' אליצור, שיטתו הפרשנית של רבי יוסף חיון בפירושיו למקרא, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשע"ה.
- אברהם גרוס, רבי יוסף חיון ורבי יצחק אברבנאל יחסים אינטלקטואלים, בכתב העת מיכאל, יא, תשמ"ט, עמ' א.
קישורים חיצוניים
- רבי יוסף בן אברהם חיון באתר הספרייה הלאומית.
- י' הקר, רבי יוסף חיון ודור הגרוש מפורטוגל (להורדה), ציון, מח, תשמ"ג, עמ' 273–280.
- ערן ויזל, בין שאלתו של יצחק אברבנאל לתשובתו של יוסף חיון – שלב חדש בשאלת חלקו של משה בכתיבת התורה בתוך זר רימונים מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדים לפרופסור רימון כשר עמ' 603.
- עמוס פריש, המילה המנחה בכתיבת הפרשן חשיפת אמצעי ספרותי בפרשנות רבי יוסף חיון לספר התהלים מגדים ס (ללא ציון עמוד).
- יוחנן קאפח, ׳מושך עצמו ואחר עמו׳ בפירושו של הרב יוסף חיון, מחקרי גבעה, שנתון המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון תשע”ט, כרך ו, עמ' 55-67.
הערות שוליים
- ^ רבי יהודה בן רבי משה אלבוטיני וספרו יסוד משנה תורה, סיני, לו, תשט"ו, עמ' רמ-רעד
- ^ דור גולי ספרד ציון, כו, תשכ"א, עמ' 23-64
- ^ דפי גניזה מחיבור משיחי מיסטי על גירושי ספרד ופורטוגל, ציון, מט, תשמ"ד, עמ' 26-60
- ^ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר דוד בן יחייא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים קי-קיב, באתר HebrewBooks, אות מח
- ^ "לו היה עלינו לבחור במוטיב העיקרי והמיוחד שביצירתו הפרשנית של רי"ח היינו מצביעים על דבקותו בעיקרון השולל את המונח הפרשני המכונה כפל העניין במילות שונות והתמדתו בכך"
- ^ תהלים יז, א
- ^ להרחבה בנושא ראו: יוחנן קאפח כפל העניין במילות שונות בפרשנותו של רבי יוסף חיון כתב העת "אורשת" א עמ' 7, (באתר מכללת אורות ישראל).
- ^ מגילה לא:
- ^ אברבנאל, פירוש לספר דברים, הקדמה
- ^ רבי יצחק קארו, ספר תולדות יצחק, הקדמה לספר דברים
- ^ ככל הנראה היה בידי בעל המצודות את כתב ידו על יחזקאל שכן בהרבה מקומות דבריהם זהים.
- ^ ראשיתו של ספר זה נדפס על ידי א. וי. שושנה, פירוש רבנו יוסף חיון ספר יחזקאל, ישורון טז, תשס"ה, עמ' ק-קיד
- ^ על הספר ראו: יהודה שביב, מבוא לפירושו של ר"י חיון לספר יחזקאל, מעלין בקודש, ה, תשס"ב, 129 - 149.
- ^ הספר נדפס כנספח בספרו של גרוס על חיון
- ^ מהדורה ישנה של ספר זה: ספר תהלים עם פירוש הרד"ק ורבי יוסף חיון, שילוניקי רפ"ב, באתר היברובוקס
- ^ הספר הוא עבודת המשך של הדוקטורט של קאפח, ראו: יוחנן קאפח, הפירוש לתהלים של רבי יוסף בן רבי אברהם חיון - ניתוח הדרך הפרשנית בצירוף מהדורה מדעית מבוארת של מבחר המזמורים חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"א.
- ^ קידושין על תנאי והפקעת קידושין לתקנות בני ישראל בזמן הזה תשובה קדמונית לרב מפורטוגל, אוצר החיים, ו תר"ץ, עמ' 207-223
34777756יוסף חיון