רבי יוסף דייטש
 | |
| לידה |
ה'תק"ג ניקלשבורג |
|---|---|
| פטירה | ג' בתשרי ה'תקפ"ז (בגיל 83 בערך) |
| מקום קבורה | רודניץ |
| מדינה | בוהמיה |
| מקום פעילות | קרעזמיר (אנ'), רוסטיץ (אנ'), רודניץ (אנ') |
| השתייכות | יהדות אשכנז |
| תחומי עיסוק | רב ואב"ד |
| חיבוריו | דברי יוסף |
| בת זוג | יוטא |
| אב | רבי מנחם |
| צאצאים | נכדיו רבי אהרן דוד דייטש ורבי שמעון דייטש |
רבי יוסף דייטש (ה'תק"ג או ה'תק"ד - ג' בתשרי (צום גדליה) ה'תקפ"ז) היה רב ומקובל, שימש כרב ואב"ד רודניץ (אנ') שבבוהמיה.
ביוגרפיה
נולד בניקלשבורג לרבי מנחם[1], מצאצאי המהר"ל מפראג. בגיל 15 נישא ליוטא בת רבי אהרן פישהויף. אביו וחותנו היו עשירים, ותמכו בו כלכלית, ובהמשך אף ירש הון מאביו.
בערך בגיל 17, בשנת תק"כ, מונה לרבה של קרזמיר (אנ'). כעבור שנתיים מונה לרבה של רוסטיץ (אנ'). מאוחר יותר, בשנת תקל"ט, מונה לרבה של רודניץ (אנ') וסביבותיה, ובתפקיד זה כיהן כ-48 שנה, עד לפטירתו. התפרסם בחכמתו ונקרא לויכוחים בחצר יוזף השני, ומאוחר יותר אף נשלח להשתדל אצלו עבור יהודי האזור.
נפטר בצום גדליה ה'תקפ"ז ונקבר ברודניץ. הספידוהו: ידידו הנודע ביהודה שהתבטא עליו ”אוהב דבק מאח מנעורי[דרושה הבהרה] ותמיד היה לי לאב” (הודפס בסוף ספר 'דברי יוסף' בקונטרס 'שלושה הספדים' עמוד ד'), ונכדו רבי יוסף ישראל דייטש, שהיה אז בגיל 13.
דברי תורתו הודפסו בספר "דברי יוסף" על חמשה חומשי תורה וסוגיות הש"ס, יצא לאור בשנת תשמ"ט על ידי נכדו[2] רבי פנחס קלמן.
משפחתו
- בנו רבי אברהם אהרן.
- בנו רבי אהרן דוד, רבה של יארמוט.
- בנו רבי שמעון, מתלמידי החתם סופר.
- בנו רבי יצחק זעקל אב"ד ראז'נוי.
קישורים חיצוניים
- רבי יוסף ישראל דייטש, "ואלה תולדות" בתוך בן גרני, תש"ע, עמ' יב, מהדורה חדשה, חלק א', באתר אוצר החכמה.
- רבי שמעון דייטש, אמרי שפר - ברכות, ירושלים: הרב מנחם חיים מרדכי דייטש, תשנ"ח, עמ' 8, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ כך חותם את שמו בהסכמה לספר 'מקראי קודש' של רבי צבי הרשמן, פראג, שנת תקע"ט.
- ^ חתן נכדו רבי אהרן דוד דייטש.