רבי שלמה זלמן עמריך
רבי שלמה זלמן עמריך[1] (תע"ד, 1714, וינה - כ"ה בסיוון ה'תקנ"ד, 23 ביוני 1794[2], פראג) דיין בפראג בתקופת כהונתו של ה"נודע ביהודה", וראש בית הדין בעיר לאחר פטירתו.
ביוגרפיה
נולד בווינה לרב מרדכי גומפל עמריך, למד בישיבתו של רבי נתנאל וייל (ה"קרבן נתנאל") בפראג[3]
בשנת תק"י (1750), התמנה כדיין ומורה הוראה בבית הכנסת "מייזל" בפראג, ובשנת תקכ"ב התקבל כדיין בבית הדין העירוני. בשבתו בבית דינו של ה"נודע ביהודה", רבי יחזקאל לנדא רבה של העיר, נחלק עליו בעניין טקס החליצה, לדעתו אין החולצת מרימה את רגלו של גיסה לפני שליפת הנעל, אלא הרגל מתרוממת כפועל יוצא של פעולת החליצה, צדדי המחלוקת ערוכים בספרי שניהם[4]. לאחר פטירת ה"נודע ביהודה" בשנת תקנ"ג, התמנה הוא לעמוד תחתיו בראש בית הדין המקומי, אך שנה לאחר מכן נפטר והוא בן 80, ונקבר בפראג.
הוא היה מעורב בהנהגת הקהילה, וסופר[5] שכאשר נשלח פעם אחת לבקש את סיועה של מריה תרזה לביטול צו כלשהו שפגע בקהילה היהודית, הגביה את קולו באופן החורג מכללי הנימוס. מריה תרזה שנודעה כקתולית אדוקה (ואף גירשה את יהודי פראג בינואר 1745[6] ולא איפשרה את שובם עד שאולצה לעשות זאת בידי הסולטן מהמוט הראשון) פנתה אליו בכעס: "מדוע אתה צועק?" עמריך השיב: אין אני מדבר בשם עצמי, קול אחי היהודים כולם זועק מתוך גרוני. סופר כי מריה תרזה נהנתה מתשובתו החדה, והתרצתה לבקשתו.
כתביו
חיבר את הספר "ששה זרעוני ערוגה" על שש סוגיות בתלמוד הבבלי. הספר נדפס לראשונה בחייו בפראג תקמ"ט, ובמהדורה נוספת בוייטצען תר"ע בתוספת חיבורו של בנו רבי בנימין וולף עמריך (נפטר בחיי אביו בי"ג בתמוז ה'תקנ"ג), "אמתחת הקטן" על מסכת כריתות, וחיבורו של נכדו רבי נתנאל עמריך[7] "ספיחי עמרים".
שם הספר בראשי תיבותיו: שש זרעוני ערוגה, רומז לראשי התיבות של שמו: שלמה זלמן עמריך. מלבד ספרו זה היו ברשותו כתבים רבים, ובהם: חידושים על כמה ממסכתות הש"ס, חידושים על המשניות, חידושי הלכה על ארבעת חלקי שולחן ערוך ודרשות. בתוכניתו היה לקרוא למכלול כתביו בשם "סעודת שלמה". חידושיו מצוטטים רבות כברי-סמכא, בידי גאוני דורו, כמו הנודע ביהודה, רבי עקיבא איגר והחת"ם סופר[8].
קישורים חיצוניים
- "עמריך, שלמה בן גומפל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שמואל יוסף פין, כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז. הערך הר"ר (שלמה) זלמן בהר"ר גימפל עמריך. עמ' 328–329., באתר היברובוקס
- ספרו
- ששה זרעוני ערוגה, פראג תקמ"ט, באתר היברובוקס
- ששה זרעוני ערוגה, וייטצען תר"ע, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ אין לבלבל עם רבי משה שלמה זלמן בן אליהו עמריך, שתדלן ומנהיג קהילת עמריך בסוף המאה ה-16.
- ^ תאריך הפטירה ע"פ לאופולד לוונשטיין, נתנאל וייל: רבה הראשי של קרלסרוהה ומשפחתו (במקור: Leopold Löwenstein. Nethanel Weil: Oberlandrabbiner in Karlsruhe und seine Familie) (בגרמנית), עמ' 78 הערה 1. הספר זמין לעיון מקוון ולהורדה.
- ^ רבו זה מצטט מחידושיו, סימן ל' בספרו תורת נתנאל, פיורדא תקנ"ה, עוסק ביישוב קושייתו של "תלמידי הוותיק הרב מהור"ר זלמן עמריך דמ"ש בפראג".
- ^ ראו דברי הנודע ביהודה, אבן העזר סי' צ"ד: ”להיות שהרב הגדול מו"ה זלמן עמריך חד מבית דיני רצה לחדש דבר חדש במנהג חליצה...”. ותגובת ר"ז עמריך בספרו ששה זרעוני ערוגה, סי' ב'.
- ^ ראו: הרב משה נתן יונגרייז, תורת משה נתן, בודפשט תרפ"ג, בהקדמה.
- ^ גירוש פראג, שחל לפי הלוח העברי בשנת תק"ה, הביא את ר' זלמן עמריך להפטיר במליצה: "גרשון קה"ת ומררי" ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"א, שילוב של שורשי המילים גירוש ומרירות עם השנה העברית. מצוטט אצל פנחס גרייבסקי, מגנזי ירושלים חוברת כ"ה, ירושלים תרצ"ב, עמ' 22.
- ^ ראו: הרב מו"ה נתנאל עהמריך, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת נ, עמוד 46, אות לח
- ^ נדפסו ממנו "הערות והשגות על שו"ת מעיל צדקה", בתוך: קובץ זרע יעקב, ניו יורק תשע"ו.