רבי יהושע משה

הרב יהושע משה יחזקאל (ה'תר"ן, 1 בינואר 1890, בגדד - 29 בדצמבר 1978, גבעתיים) היה אב בית הדין האחרון של יהדות בגדאד ורבה הראשון של העיר גבעתיים.

תולדות חייו

נולד בבגדד לאבי רבי משה בן יחזקאל ולאמו צלחה. האב היה תלמידו המובהק של רבי יוסף חיים, והעביר לבני ביתו הרבה מתורתו^[1]. למד במדרש תלמוד תורה מפי רבי מנשה שהרבני ובמדרש בית זלכה, והיה תלמידו של הרב יהודה פתיה. נשא את טובה, בת הרב ששון משה דנגור. בשנת ה'תרע"ב (1912), בהיותו בגיל 22, הוסמך מפי הרב אברהם הלל ובית דינו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נמלט לבצרה כדי להימלט מגיוס, ושימש שם כדיין. שב לבגדד בשנת ה'תר"ף (1920), וכיהן כסופר בית הדין וכשוחט. בשנת ה'תר"ץ התמנה לדיין, להצטרף לוועד הרבני בבגדד. בשנת ה'תש"ז נתמנה לאב בית הדין.

היה ידוע גם כמוהל מומחה, ורוב התינוקות היהודים, וגם רבים מהמוסלמים, נימולו על ידו.

בי"ב באייר ה'תשי"א עלה לישראל במסגרת מבצע עזרא ונחמיה, והתגורר בירושלים. לאחר כשנה^[2] התמנה לרב העיר גבעתיים, משרה בה נשא עד לפטירתו.

ייסד בגבעתיים בית כנסת ספרדי "בית אל", לאחר שזמן רב התפילות היו נערכות בכיתת בית הספר, וכן את בתי המדרש "אמת ליעקב ותתפלל חנה" ו"פני יהושע".

קץ הימין - אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי יהדות בבל, בעיקר בדורות האחרונים. ירושלים ה'תשכ"ז. שם הספר רומז לכינוי שהדביק לו בצעירותו הרב צדקה חוצין, המבוסס על ראשי התיבות של שמו: יהושע משה יחזקאל.
אזני יהושע - ליקוט מפסקי ספרות השו"ת לפי נושאים, חידושים על התלמוד ועל ספר "זבחי צדק" לרבי צדקה חוצין ועל התנ"ך ורמזים. ירושלים ה'תשל"ב.

^ קץ הימין עמ' צט
^ כהן כתב שהיה זה בשנת ה'תשט"ז, אך על פי עדותו (בפתיחה ל"קץ הימין", עמ' ו) היה זה כשנה לאחר עלייתו ארצה

27766590יהושע משה