רבי יהודה טולידנו (הראשון)
| לידה |
תקט"ו מקנס, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
י' בניסן תקס"ד (בגיל 49 בערך) מקנס, מרוקו |
| מקום פעילות | מקנס, מרוקו |
| רבותיו | רבי משה מאימראן |
| תלמידיו | רבי שלמה טולידנו (הראשון), רבי חיים טולידנו (החמישי), רבי דניאל טולידנו |
| חיבוריו | שדה צופים |
| אב | רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט) |
| צאצאים | רבי דוד טולידנו |
רבי יהודה טולידנו (תקט"ו - י' בניסן תקס"ד) היה מחכמי מקנס שבמרוקו, מחבר הספר שדה צופים על הנביאים.
ביוגרפיה
נולד במקנס שבמרוקו בשנת תקט"ו, כבן זקוניו של רבי יעקב טולידנו, רבה של מקנס.
היה תלמידו של אחיינו רבי משה מאימראן (בן גיסו הגדול רבי אברהם מאימראן)[1], שהיה מבוגר ממנו בכ-16 שנה[2].
רבי יהודה היה נחשב מגדולי הלמדנים במקנס, והיה ידוע בחריפותו ובפלפולו. הוא הרביץ תורה והעמיד תלמידים, בין תלמידיו היו רבי שלמה טולידנו (הראשון) בנו של אחיו רבי ברוך טולידנו, ורבי חיים טולידנו (החמישי) ורבי דניאל טולידנו, נכדיו של אחיו רבי משה טולידנו[3].
חיבר שאלות ותשובות, וספר שדה צופים על הנביאים[4].
נפטר בהיותו בגיל 49, בי' בניסן תקס"ד[5].
תלמידו רבי דניאל טולידנו כותב עליו:
אוי לי על שברי, גדולה מאד אנחתי, כי עלה ונסתלק בישיבה של מעלה, עטרת ראשי אדוני דודי, משיב נפשי מורי ורבי נה"ר דע"י החכם השלם והכולל העניו השקדן המפולפל כמוהר"ר יהודה זלה"ה, אחי אדוני זקני כמהר"ר רבי משה זלה"ה, אחלי יכונו את פני עליון, לסלק חרון אפו מעלינו ויאמר די לצרותינו. המר ודוה לבב ע"ה דניאל טולידאנו[6].
משפחתו
- בנו, רבי דוד טולידנו, מחכמי מקנס. נפטר בכ"ג בניסן תקפ"ה. הותיר חיבור בכתב יד על חומש שמות[7].
- גיסו, רבי אברהם מאימראן, אביו של רבו רבי משה מאימראן.
- אחיו, רבי משה טולידנו, מחכמי מקנס, מחבר הספר אהל משה.
- אחיו, רבי ברוך טולידנו, דיין בבית הדין הגדול במקנס.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 44; הרב עמאר מתבסס על הגהתו של רבי יהודה לספרו של אביו אהל יעקב (פרשת ויצא, עמ' קפ"ט), שם הוא כותב "ומורי כמוהר"ר משה מאימראן נר"ו.
- ↑ רבי משה מאימראן, נולד בסביבות שנת תצ"ט, ואילו רבי יהודה נולד בשנת תקט"ו.
- ↑ תקנות חכמי מכנאס, עמ' תמ"ב; הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 44-45.
- ↑ יעקב משה טולידנו, נר המערב.
- ↑ הרב אברהם עמאר, במבוא לספר אהל יעקב, חלק א', עמ' 44, כותב אודותיו: ”ונתבש"ם יום ו' י' ימים לניסן בשנת תקס"ד”, אך דבר זה לא יתכן שכן י' בניסן לעולם לא יחול ביום שישי (שהרי אם כן יחול פסח ביום רביעי, וראש השנה שלאחריו ביום שישי, וזה סותר את הכלל של לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח), ובשנת תקס"ד י' בניסן היה ביום חמישי, ומסתבר יותר שנפטר ביום חמישי י' בניסן מאשר יום שישי י"א בניסן, מכיון שהתאריך בשנה בדרך כלל נשמר יותר מאשר היום בשבוע.
- ↑ רשימת הנפטרים שבספר תקנות חכמי מכנאס, עמ' תמ"ב
- ↑ נמצא בספריית הרב יעקב משה הלל.