רבי חיים טולידנו (החמישי)
לידה |
תקל"ח לערך מקנס, מרוקו |
---|---|
פטירה |
י"ג בתמוז תר"ח פאס, מרוקו |
מקום קבורה | פאס, מרוקו |
מקום פעילות | מקנס, מרוקו |
תחומי עיסוק | רב, דיין, פוסק |
רבותיו | רבי יהודה טולידנו |
בני דורו | רבי יעקב בירדוגו, רבי יוסף בירדוגו, אחיו רבי חביב טולידנו, רבי שמואל אלבז, רבי יהודה בירדוגו |
אב | רבי יוסף טולידנו |
רבי חיים טולידנו (כונה גם רבי חיים הקטן[1]; לערך תקל"ח - י"ג בתמוז תר"ח) היה דיין במקנס שבמרוקו.
ביוגרפיה
נולד במקנס שבמרוקו בסביבות שנת תקל"ח לרבי יוסף טולידנו, בנו של רבי משה טולידנו, מחבר הספר אהל משה, וחתנו של רבי משה טולידנו, מחבר הספר מלאכת הקדש.
למד יחד עם אחיו רבי דניאל אצל דודו-זקנו רבי יהודה טולידנו, בנו של רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט)[2].
היה חכם גדול בתורה וביראה, והרביץ תורה לתלמידים.
רבי שמואל אלבז, רבה של צפרו (בנו של רבי יהודה אלבז) כותב עליו בהערצה במכתב בשנת תקס"ט:
יושב ועוסק בתורה, למיגמר ולאגמורי, דברים הדברים, יושב בשערים המצויינים בהלכה ולתור בחכמה מפי סופרים וספרים, מדי יום ביומו לחדשי'ו יבקר חדשי'ם לבקרים[1].
בשנת תקצ"ח, לאחר פטירתו של רבי מרדכי בירדוגו (בנו של רבי רפאל בירדוגו), התמנה על ידירבי יעקב בירדוגו לכהן כדיין בבית הדין במקנס. יחד עמו התמנו גם רבי יוסף בירדוגו, רבי יהודה בירדוגו בנו של רבי מרדכי, ורבי יצחק אבן צור[3].
רבי חיים היה נחשב מגדולי פוסקי דורו, ומכתבים רבים החליפו איתו רבני המערב וארץ ישראל. כתב פסקי דין ותשובות רבות, שרבים מהם נשתמרו, החל משנת תק"פ ואילך. כמו כן, גאל כמה כתבי יד שהיו מפוזרים בגליונות ולא סודרו על ידי מחבריהם, ואספם וקיבצם בספר ואף כתב הסכמה לכל אחד, ביניהם גליונות הש"ס לאבי-זקנו רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט), ספר פני מלך חיים על השולחן ערוך לרבי חיים טולידנו (מהרח"ט), וספר חפץ חיים על פירוש רש"י לתורה לדודו רבי חיים מאימראן (בנו של רבי משה מאימראן וחתנו של רבי משה טולידנו (אהל משה). הוא גם היה נכבד מאוד ועשיר גדול, וזכה לתורה וגדולה יחד[2].
בשנת תר"ח, בעקבות עלילה הטילו השלטונות על קהילת יהודי מקנס קנס כבד. כדי לאלץ את הקהילה למהר לפרוע את הקנס, אסרו את רבני העיר רבי יוסף בירדוגו ורבי חיים טולידנו במאסר בעיר פאס. רבי חיים נפטר בבית הסוהר בי"ג בתמוז תר"ח, ונקבר בעיר פאס[4].
בספר קינות כתב יד, נמצאת קינה על מות רבי חיים טולידנו בשנת רבו"ת אנחותי, ובין השאר כתוב בה: ”מנהיג הדור, גדול החכמה ועצה, כליל אבן הראשה... לוחם מלחמת מצוה, קולע אל השערה, רב פעלים, זיו משוש הארץ, פוסק הלכות, גבור לעמוד בפרץ...[5]”
משפחתו
בנו רבי עייאד טולידנו היה מחכמי מקנס, ונכדו רבי אברהם טולידנו היה אף הוא צורבא מרבנן[6].
אחיו הגדול רבי חביב טולידנו (השני), היה אף הוא מחכמי מקנס. אחיו הנוספים היו רבי יעקב טולידנו ורבי דניאל טולידנו.
חיבוריו
הותיר אחריו כמה חיבורים בכתב יד, שחלקם נשתמרו עד היום:
- שאלות ותשובות, פ"ד תשובות ופסקי דין בעניני חושן משפט ואבן העזר[7].
- חידושים על ארבעת חלקי שולחן ערוך[8].
- טוב טעם, טעמים לכמה דינים ודרושים[9].
- ביאור קצר על התורה[10].
- פירוש על הגדה של פסח, בשלשה מהדורות[11].
- חידושים על הש"ס, הערות קצרות על הרבה מסכתות[11].
- קובץ איגרות עם רבני דורו[10].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רבי יוסף בן נאים, מלכי רבנן, דף ל"ז עמוד א', ערך מו"ה חיים טולידאנו החמישי בר יוסף.
- ^ 2.0 2.1 הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 41.
- ↑ תקנות חכמי מכנאס, עמ' תכ"ו.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 42; ראו עוד בספרו של רבי יוסף משאש, אוצר המכתבים, חלק א', עמ' ע"ו, ירושלים תשכ"ח.
- ↑ מובא בספרו של הרב יעקב משה טולידנו, נר המערב, עמוד רע"ט, הערה קנ"ט.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 42.
- ↑ כתב יד זה נמצא בספריית הרב יעקב משה הלל.
- ↑ הרב יעקב משה טולידנו, נר המערב, עמוד רע"ט; חלק ג' מכתב יד זה נמצא בספריית הרב יעקב משה הלל.
- ↑ רבי יוסף בן נאים כותב בספרו מלכי רבנן, שראה כתב יד זה במקנס אצל רבי מכלוף טולידנו.
- ^ 10.0 10.1 הרב יעקב משה טולידנו, נר המערב, עמוד רע"ט.
- ^ 11.0 11.1 הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 42.
- משפחת טולידנו
- מקנס: רבנים
- מרוקאים שנולדו במאה ה-18
- מרוקאים שנפטרו במאה ה-19
- מחברי ספרי דרוש
- נפטרים ב-1848
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים מרוקאים משנות ה'ת"ר - הת"ש
- רבנים מרוקאים משנות ה'ת"ק - הת"ר
- מחברי ספרי שו"ת
- פרשני הגדה של פסח
- רבנים: אחרונים
- דיינים מרוקאים
- יהודים שמוצאם ממגורשי ספרד
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול