רבי יהודה הבר
הרב יהודה הֶבֶּר (ביידיש: עבער) (אסרו חג פסח תרס"א, 1901 - ב' בכסלו תש"ב, 1941), היה ראש המתיבתא הראשי בישיבת "תומכי תמימים" בנוול, שברוסיה הלבנה, לאחר מכן היה ראש ישיבת חב"ד בוורשה ובאוטבוצק, הסמוכה.
קורות חייו
נולד לר' אברהם יעקב ה"מלמד" בעיירה קראסנאלוקי שבפלך של מינסק, למשפחה של חסידי חב"ד.
בשנת תרע"א, בהיותו בן עשר, התקבל ללמוד ב"חדר" בליובאוויטש אצל הרב יחיאל קמיסר והרב יהודה ארש, ובקיץ של שנת תרע"ד התקבל ללמוד אצל הרב שמואל ניסנוביץ[1] בעיירה שצעדרין ואצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו. בקיץ תרע"ו התקבל ב"זאל" הגדול שבישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש[2].
בתרע"ח עברה הישיבה יחד עם רבי שלום דובער שניאורסון לרוסטוב, לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי בתרפ"א שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נוול וויטבסק.
בכסלו תרפ"ו נישא לפריידא, בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון[3] רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה רב בפריז. בשנים תרע"ח־תר"צ שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים בספר התניא לפני התלמידים.
שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. דרך לימודו היה ללמוד את הפשט ברש"י בצורה שכל שאלות התוספות תורצו. מסופר שבאחד משיעוריו של הרב הבר, נכנסו למקום שני שוטרים קומוניסטים ואקדחים בידיהם. כאשר שם לב לכך, הפסיק מיד את השיעור, השוטרים פקדו עליו להמשיך להרצות בפני התלמידים, אך הוא אמר שאיננו לומד עם התלמידים, רק שהם שאלוהו והוא השיב להם, אולם השוטרים לא האמינו לתירוציו והובילו את כולם למעצר. הבחורים שוחררו תוך זמן קצר, ואילו הרב נענש ואולץ לנקות את רחובות העיר. למרות עבודתו המייגעת בשעות היום, מסר לבחורים שיעורים בשעות הלילה.[דרוש מקור] היה שיעור שהרבי מליובאוויטש, בן דודו של הרב הבר, נכח בו מתחילתו עד סופו ומסר עליו דיווח מלא לחמיו האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון[4].
בשנת תר"ץ עלה בידו לצאת ולהמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מרוסיה לריגא, שם היה אז רבי יוסף יצחק, ואחר כך עבר לוורשה. בשנת תרצ"א מונה על ידי האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון להיות ר"מ ראשי בישיבות תומכי תמימים בווילנה. בשנת תרצ"ב התמנה לר"מ ראשי בישיבות תומכי תמימים בוורשה, שהייתה לאחת הישיבות החשובות והגדולות בפולין. בקיץ באותה שנה, כשהחמיר מצבם הכלכלי של סניפי ישיבת תומכי תמימים בפולין (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות, ולמצוא להן מקורות ההכנסה, שבימים ההם הייתה מצומצמת.
בשנת תרצ"ה כאשר התחיל להופיע קובץ "התמים"[5] מונה לעורך המדור "שערי תורה", והיה עליו לסדר ולבקר את המאמרים התורניים ששלחו גדולי הלמדנים ותלמידי הישיבה, ובנוסף הדפיס שם הרבה מחידושיו.
היה ידוע כבעל חוש מיוחד בנגינה שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו ניגונים חדשים, בשנת תרצ"ח החל על פי הוראה של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגיגה, בשיעורי הנגינה שנתן הקפיד שבנוסף לדיוק בנגינה ידעו התלמידים גם את הסיפור העומד מאחורי הניגון.
בחורף של שנת ת"ש, הצליח להימלט בעזרת האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, יחד עם זוגתו בנו ובתו מהנאצים, והגיע לריגא במטרה להמשיך לארצות הברית אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. בי' בכסלו ה'תש"ב (1942) עשו הנאצים אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצח גם הרב יחזקאל פייגין.
ספריו
שערי יהודה - מחידושיו על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין, קה"ת, תשי"ט.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שנודע בשם ר׳ שמואל באריסאווער.
- ^ ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהייה גם כן בליובאוויטש.
- ^ נכד האדמו"ר צמח צדק, ואחיו של הרב ברוך שניאור שניאורסון, סבו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש.
- ^ עיתון כפר חב"ד[דרוש מקור: איזה גיליון].
- ^ בהשתדלות מנהל איגוד תלמידי התמימים הרב שניאור זלמן גוראריה ובעריכת הרב שמואל זלמנוב.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יהודה הבר23689628