רבי חיים יצחק שאקי
הרב חיים יצחק שאקי (19 במאי 1853, י"א באייר ה'תרי"ג – 10 באוגוסט 1940 ,ו' באב ה'ת"ש) היה משכיל ומדקדק עברי, חוקר תולדות ישראל, מגדולי רבני קושטא, חכם באשי ורבה הראשי של טורקיה.
ביוגרפיה
נולד בכפר איסטיפול הסמוך לקושטא, בן למשפחה ותיקה ומיוחסת בטורקיה, הקרובה משפחתית למשפחת כרמונה הידועה. בילדותו למד בתלמודי תורה בקושטא, ובסיום לימודיו עבר ללמוד בישיבתו של הרב שלמה קמחי, שם למד תלמוד ופוסקים. לרגל בר המצווה שלו, בגיל 13, חיבר פסק הלכה בצורת שו"ת הלכתי.
בסיום לימודיו עסק במסחר, ולאחר שלא הצליח בעסקיו, התמסר ללימוד תורה ולהשכלה, ועסק בספרות, במדע, ובחקר השפה העברית ותולדות ישראל. מלבד עיסוקים אלו, עסק גם בפעילות ציבורית, וסייע לקהילתו בכל דבר שנצרך, והודות לאישיותו ולפועלו, היה הסמכות המכריעה והמשפיעה ביותר ברבנות בקושטא.
מלבד לאדינו, דיבר ושלט בשפה העברית, בספרדית, בצרפתית ובטורקית, והודות לעיסוקו בחקר תולדות ישראל, נמנה עם המומחים הגדולים בטורקיה לתולדות היהודים ועמים נוספים (לצד הרב אברהם דאנון, שלמה רוזאניס ואברהם גלנטי). כן היה בקיא בנבכי הספרות הפילוסופית של ימי הביניים, ומלבד בקיאותו בתורה ובמדעי היהדות, גילה בקיאות רבה בספרות העברית, ובדקדוק עברי.
פעל להפיץ ספרות דתית בשפה המובנת לעם המקומי, ולשם כך חיבר את סדרת הספרים "לה איסטוריה אוניב'ירסאל".
בימי כהונתו של הרב משה הלוי כחכם באשי של טורקיה, מונה הרב שאקי לגזבר הרבנות הראשית של המדינה. בהמשך מונה לשמש כחבר הוועד הרוחני (המועצה הדתית העליונה) של קהילות היהודים בטורקיה, ולאחר מכן שימש כחבר בית הדין העליון של הקהילה היהודית בקושטא, וכאב בית דין וכרבו של הפרוור חיידאר פאשה קדיקאווי.
כשנבחר הרב חיים נחום אפנדי לתפקיד החכם באשי של טורקיה, היה הרב שאקי בין המתנגדים היחידים למינויו, למרות שהיה ידידו, והתפטר מתפקידיו כאות מחאה.
כשפרץ בשנת 1912 (ה'תרע"ב) סכסוך בקהילה היהודית בחלב שבסוריה בין הרב הראשי, חזקיה שבתי, לבין חלק מאנשי הקהילה היהודית שהלשינו לשלטון כי הרב שבתי כביכול עובר על חוקי הרבנות, הממשל בטורקיה דרש מהרב חיים נחום להעמיד לדין את הרב שבתי. הרב שאקי נשלח על ידי הרב נחום לחלב יחד עם הרב רפאל סבאן, כדי לבדוק מקרוב את פרטי הסכסוך, וליישבו.
בשנת 1913 (ה'תרע"ג) התעוררה מצד הממשלה הטורקית הדרישה לגייס את יהודי ארץ ישראל לצבאה. יהודי הארץ חששו מגיוס הרבנים ותלמידי החכמים לצבא, בעיקר בשל היעדר מוסד מוסמך שיעניק להם פטור רשמי, וכן בשל הסירוב של הממשלה להכיר במוסדות היהודיים שהיו בירושלים כבעלי סמכות להענקת תעודת פטור משירות. ראשי הקהילות היהודיות בארץ ישראל שלחו מכתבים לרב חיים נחום, כדי שזה האחרון יסייע להם בהענקת פטורים לרבנים ולתלמידי החכמים. הרב נחום שלח את הרב שאקי באותה שנה כנציגו הרשמי לארץ ישראל, כדי לסייע בפתירת הבעיה. במסגרת ביקורו הגיע גם לטבריה, בי"ג בסיוון, כדי לחקור ולבדוק האם הרב חיים אלחדיף נבחר כחוק לרבה של העיר, והאם הקהילה מרוצה מבחירתו, לאחר שקודמו, הרב חיים יששכר אבולעפיה התפטר מתפקידו[1]. לבסוף, בהוראת הרב שאקי, חזר הרב אבולעפיה לתפקידו בסוף שנת 1913[2]. בהזדמנות זו פתר גם הרב שאקי את בעיית כספי החלוקה לעיר שהגיעו מחו"ל, ומינה פקיד שיהיה אחראי על הכספים.
כששהה בירושלים, הוצעה לו משרת הראשון לציון וחכם באשי של ארץ ישראל על ידי ראשי העדה הספרדית בעיר. תחילה סירב, אולם לאחר הפצרות נאות לקבל את התפקיד, וראשי העדה הספרדית הודיעו לרב חיים נחום כי מבחינתם הם מעוניינים במינויו של הרב שאקי למשרה. אולם לבינתיים פרצה מלחמת הבלקן השנייה, ולאחריה מלחמת העולם הראשונה, שהורידו את ההצעה והמינוי מהפרק.
לאחר פטירת הרב חיים בז׳רנו בשנת 1931, מונה תחתיו לכהן כחכם באשי וכרבה הראשי של טורקיה (ראש הרבנים), וכיהן בתפקיד עד לפטירתו.
הלך לעולמו בקושטא ב-10 באוגוסט 1940. בהלווייתו השתתפו אלפים, ובהם נציגי הממשל הטורקי, משלחת מהכנסייה הארמנית-גרגוריאנית והפטריק היווני עם משלחת של כמרים.
חיבוריו
פרסם מאמרים מדעיים בעיתונות המקומית בטורקיה, והשאיר אחריו כתבי יד רבים שלא יצאו לאור, בהם ספרים בעברית, בלאדינו בש"ס ובפוסקים.
- לה איסטוריה אוניב'ירסאל - סקירה מקיפה ומפורטת של תולדות עם ישראל בכל התפוצות, מזמן בריאת העולם עד לימיו, 13 חלקים (תשעה מהם נדפסו בקושטא, ושאר הכרכים בכתב יד, נכון לשנת 1938)
- טריזורו דיל ז'ודאאיזמו (מלי דאבות) - פירוש מקיף לפרקי אבות, שלושה חלקים. חלק א' נדפס בקהיר, ה'תרס"ז חלק ב' נדפס בירושלים, ה'תרס"ח, חלק ג' בכתב יד (נכון לשנת 1938)
- בינה לעיתים - על סדר לוח השנה העברי בליווי ביאור מפורט
- מעם לועז על שיר השירים - יסוד האגדות והמדרשים
- איל ארב'ול די ב'ידאס (עץ חיים) - כתב יד (נכון לשנת 1938)
- איל ז'ודאיזמו טראדיסיונאל (היהדות המסורתית) - כתב יד (נכון לשנת 1938)
קישורים חיצוניים
- משה דוד גאון, "חיים יצחק שאקי", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 657 (המשך בעמ' 658), באתר HebrewBooks
- Shaki, Isaac, באתר Encyclopedia
- אברהם אלמליח, הרב חיים יצחק שאקי ז"ל, בעיתון הצופה, 20.9.1940
- הרה"ג חיים-יצחק שאקי, בעיתון הצופה, 26 באוגוסט 1940
הערות שוליים
- ^ על שאלת החכם באשי בטבריה, עיתון החרות ירושלים, 18 ביוני 1913
- ^ מכתב מטבריה, עיתון החרות ירושלים, 12 בנובמבר 1913
הקודם: הרב חיים בז'רנו |
רבנים ראשיים של טורקיה | הבא: הרב רפאל סבאן |
31751700חיים יצחק שאקי