רבי דוד עידאן
 | |
| לידה | ה'תרל"ו |
|---|---|
| פטירה | א' בכסלו ה'תשט"ו (בגיל 78 בערך) |
| תחומי עיסוק | רב |
| תפקידים נוספים | נשיא הקהילה היהודית בג'רבה |
| צאצאים | רבי שמואל עידאן |
הרב דוד עידאן (בערך ה'תרל"ו - ר"ח כסלו ה'תשט"ו) היה נשיא הקהילה היהודית בג'רבה שבדרום תוניסיה, ומראשיה. מחבר ספר משכיל לדוד.
ביוגרפיה
הרב דוד עידאן נולד בג'רבה בסביבות שנת ה'תרל"ו (1876) לרבי משה עידאן. למד אצל רבי יוסף ברבי לצד חברו מילדות רבי משה כלפון הכהן[1].
היה מרבני הקהילה היהודית באי ג'רבה שבדרום תוניסיה ומראשיה, ובמשך שנים אף שימש כנשיאה.
הרב דוד היה מהמובילים הבולטים את ההתנגדות לייסוד בית ספר "אליאנס" בג'רבה, וכעדותו של ד"ר נחום סלושץ, שביקר אז בג'רבה, וציין שאף שהיה מיזגו של הרב נוח ומילותיו היו שקולות, במקרה זה צעק ואמר: 'לא ניתן לתורה שתישכח מפי בנינו'. פתח את בית הדפוס הראשון בג'רבה בשנת תרע"ב (1912). בהמשך ייסד בתי דפוס נוספים, ונדפסו בהם כשמונה מאות ספרי קודש, רובם של רבני ג'רבה, אך גם של רבנים מערים ומדינות נוספות[2]. היה ידוע גם בדרשותיו בבתי הכנסת, שמשכו אליהם המונים. שימש כמוהל.
חיבר ספר 'משכיל לדוד', שני חלקים, הכולל חקרי הלכה, חידושים ודרשות (בחלקו הראשון מופיעות גם דרשות בערבית). היה ידידו הקרוב של רבי משה כלפון הכהן ראב"ד ג'רבה, ויחד עסקו בענייני הלכה ובענייני הציבור והקהילה.
בסוף ימיו התגורר בעיר הבירה תוניס, שם נפטר בא' בכסליו ה'תשט"ו וכעבור יומיים נפטרה אשתו הרבנית מזל טוב זאטובה.
על הימים שאחרי פטירתו כתב הרב משה פרג'ון (לשעבר יו"ר המועה"ד בטירת הכרמל)[3]: ”היה זה ביום ראשון ג' לחודש כסליו תשט"ו, והנה הודעה טלגרפית, הרב רבי דוד עידאן נפטר ונשמתו עלתה שמי שחק. כל הקהלה הזדעזעה, בכתה התאבלה, עליונים בקשו את נשמתו של רבנו, רבנו נפטר מן העוה"ז, אך זכרו ומעשיו עודם חיים וקיימים לדורות”.
בכסליו תשע"ח הועלו עצמותיהם של הרב דוד ורעיתו לישראל, ונקברו בטבריה, כאשר מהלך ההלוויה עבר דרך ישיבת כסא רחמים, שם הוספד על ידי ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז.
משפחתו
אביו הוא המקובל הרב משה עידאן.
אֶחיו - הרב נסים עידאן רב ודיין בכמה קהילות בתונסיה, והרב מכלוף עידאן רב הרובע הקטן בג'רבה.
בניו- רבי שמואל עידאן, מייסד ומנהל ישיבת כסא רחמים בישראל. וחיים עידאן, נציג העלייה בפריז[דרושה הבהרה].
נכדו הוא הרב דוד עידאן ראש כולל, ראש בית ההוראה וראב"ד כסא רחמים.
לקריאה נוספת
- ספר 'מזכרת נצח', ג'רבה התשט"ו, ספר זיכרון לרבי דוד עידאן.
- הרב מאיר מאזוז בספר מגדולי ישראל ח"ב עמוד רפ"ז.
קישורים חיצוניים
- הרב שמואל עידן (הנכד), הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הגאון הצדיק רבי דוד עִידָאן זצ"ל, באתר JDN
- משכיל לדוד חלק א' וחלק ב', באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ הרב מאיר מאזוז, ספר "מגדולי ישראל" חלק ב' במאמר תולדות חייו של רבי יוסף ברבי.
- ^ ראה, רבי שמואל עידאן, בתי הדפוס בג'רבה, קובץ ויען שמואל חלק ט"ו, התשע"ב, עמוד קמ"ד. הרב שמואל עידן (הנכד), "מאה שנה להבאת בית הדפוס לג'רבה", קובץ ויען שמואל הנ"ל עמוד קמ"ג.
- ^ מזכרת נצח – משכיל לדוד ח"ב (בני ברק תשנ"ה עמ' רע"א).