רבי דוד מאיר פריש
 | |
| (מספרייתו של ר' יוסף חזנוביץ) | |
| לידה |
לערך 1812 בערך ה'תקע"ב |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1882 ו' באייר ה'תרמ"ב |
| מדינה | גליציה |
| מקום מגורים | ברז'ן |
| מקום פעילות | ברז'ן |
| חיבוריו | יד מאיר |
| בת זוג | שיינדל |
| אב | רבי יהושע |
| צאצאים |
רבי שלמה, רבי מרדכי ("מאטיל"), רבי ברוך |
רבי דוד מאיר פריש (לערך ה'תקע"ב – ו' באייר ה'תרמ"ב) היה רב ואב בית דין בברז'ן ומחבר ספר שו"ת יד מאיר.
ביוגרפיה
נולד ברוהאטין בשנת ה'תקע"ב בערך[1], לרבי יהושע שהיה דור חמישי, בן אחר בן[2] לרבי יעקב יהושע פאלק, בעל פני יהושע.
בשנת ה'ת"ר הוסמך להוראה על ידי רבי שלמה קלוגר, אשר יצא מגדרו, ואם כי נדר שלא לתת "הרמונות" (כתבי סמיכה) לשום אדם, "הנה אדעתא דגברא רבא כדין לא נדרנא"[3]. כמו כן הוסמך על ידי רבי מרדכי זאב איטינגא[4].
כיהן כרב וכראש בית דין בברז'ן[5]. תחילה כיהן כאב בית דין עצמאי כאשר רבי יצחק יהודה שמלקיש מכהן כרב ואב בית דין של העיר. לאחר עזיבת רבי יצחק את משרת הרבנות, מונה רבי דוד מאיר למחליפו[6].
נפטר ביום שלישי, ו' באייר ה'תרמ"ב[7].
חיים אישיים
נשא לאישה את הרבנית שיינדל. שלושת בניו הידועים לנו הם רבי שלמה[8] (נפטר בחייו), רבי מרדכי ("מאטיל")[9], ורבי ברוך[10].
ספריו
בהקדמת ספרו שו"ת יד מאיר מזכיר שכתב חיבורים על כל הש"ס מברכות ועד סוף עוקצין, על השולחן ערוך, בפרט על הלכות נידה (עליהן כתב חיבור גדול כמבנה הספרים "תבואות שור" "שמלה חדשה"), על פרקי אבות ועל התורה, אך נתן קדימה לתשובותיו שהשיב לשואליו בהלכה אותן אסף לתוך ספרו - שו"ת יד מאיר. ספר זה הוא היחיד מחיבוריו שנדפס. מספר פירושים ממנו על התורה הובאו בשמו על ידי רבי יוסף שאול נתנזון בספרו "דברי שאול"[11].
שו"ת יד מאיר
ספרו שו"ת יד מאיר מכיל 56 תשובות שעוסקות במגוון נושאים בארבעת חלקי השולחן ערוך, "אשר השיב המחבר לשואליו, לגאוני עולם ולצדיקי הדור"[12]. בין השואלים נמנים רבנים ואדמו"רים מפורסמים כגון רבי אורי לנגנר[13], אדמו"ר ברוהאטין; רבי יואל מוסקוביץ'[14] משאץ וחותנו רבי מאיר מפרמישלאן[15]; רבי אריה לייביש נתנזון (אביו של רבי יוסף שאול נתנזון)[16]; ורבי אברהם בנימין קלוגר[17].
את הספר הדפיס בחייו בלמברג בשנת ה'תרמ"א. את הקרדיט להחלטתו להדפיס את הספר הוא נותן בהקדמתו לאשתו הרבנית: ”והנה מעודי הייתי מטופל בבנים, ולא היתה יכולתי בידי להדפיס דבר מחבורי מחמת חסרון כיס, רק כעת אחר שכבר נשאו צאצאי, התעוררה זוגתי הרבנית שיינדיל תחיה להדפיס איזה תשובות.”
על סיבת קריאת שם הספר "יד מאיר" נתן בהקדמתו שלושה טעמים: א. כי היד הכותבת היא המאירה להראות פילפול התורה ופסקיה. ב. כי יד מאיר עולה בגימטריה כשמו דוד מאיר. ג. כי יד מאיר נוטריקון יד דוד מאיר. בסוף הקדמתו הבהיר שאיננו אומר "קבלו דעתי", ולא בא רק לגלות דעתו לפני כל יודעי דין, והחכם יעשה כדעתו.
בשנת ה'תשע"ז הודפס הספר מחדש בירושלים על ידי "מכון חכמת שלמה" עם הערות ומפתחות. בתוצאה זאת נתווספו ארבעה תשובות נוספות (אחת מספר שו"ת "חסדי אבות"[18], אחת מספר "מזכרת אהבה"[19], אחת מקובץ "כרם שלמה"[20], ואחת מקובץ בית אהרן וישראל[21]), וכן נלווה אליו קונטרס בשם "אור דוד" לתולדותיו.
מפסקיו
אחת מפסיקותיו הבולטות היא שעל אף שאמרו חז"ל שהאוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהן הלילה, "מתחייב בנפשו ודמו בראשו"[22], עם כל זה, בזמן הזה אין נוהגים להיזהר בזה, "ויפה מנהגן של ישראל, וישראל עושה חיל" ובהמשך כתב שם שאף מי שבא לחוש לזה, על כל פנים מותר לו לאוכלה על ידי ביטול ברוב ו"לולי דמסתפינא" היה אומר שגם הדחה במים מועלת לזה לבטל את הרוח הרעה, עוד כתב להקל שכל הקפידה אינה אלא בביצה מבושלת, ולא בביצה חיה[23]. תשובה זאת, שהובאה בספר דרכי תשובה[24], נשאו ונתנו בו הרבה גדולי ישראל, מהם: רבי משה פיינשטיין[25], רבי מרדכי יעקב ברייש[26], רבי יצחק יעקב וייס[27], ורבי יקותיאל יהודה הלברשטאם[28].
מתלמידיו
מתלמידיו הידועים לנו הם רבי ישראל הלוי האנד[29]; ורבי דוד זילבר[30], דיין בברז'ן.
קישורים חיצוניים
- קטגוריה:רבי דוד מאיר פריש, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- רבי דוד מאיר פריש, יד מאיר, באתר היברובוקס
- הרב משה לייטר, הגאון ר' דוד מאיר פריש ז"ל (קוים לדמותו), קובץ "הדרום", חוברת כח (תשרי תשכ"ט), באתר היברובוקס
- הערך דוד מאיר פריש, באתר ויקיפדיה האנגלית (באנגלית)
- רבי דוד מאיר פריש, אב"ד ברז'אן, באתר Geni
הערות שוליים
- ^ השערת הרב משה לייטר, הגאון ר' דוד מאיר פריש ז"ל (קוים לדמותו), קובץ "הדרום", חוברת כח (תשרי תשכ"ט), עמוד 197, באתר היברובוקס.
- ^ רבי יוסף לוינשטיין, תולדות הפני יהושע, ירחון הפלס, שנת תרס"ג, באתר היברובוקס.
- ^ יד מאיר, דף ההסכמות, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי.
- ^ יד מאיר, הסכמת רבי יצחק אהרן איטינגא, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי: ”וגם אאמו"ר הגאון מאור הגולה מוהרמ"ז זצוקללה"ה סמך אותו בשתי ידיו ותמיד תהלתו בפיו.”
- ^ הרב משה לייטר, הגאון ר' דוד מאיר פריש ז"ל (קוים לדמותו), קובץ "הדרום", חוברת כח (תשרי תשכ"ט), עמוד 198, באתר היברובוקס.
- ^ הרב משה לייטר, אבי מורי הגאון ר' יחיאל מיכל לייטר זצ"ל, קובץ "הדרום", חוברת לט (ניסן תשל"ד), עמוד 187 בהערה, באתר היברובוקס.
- ^ ל. קיפפין, חדשות בישראל: ברזעשאן, עברי אנכי, 5 במאי 1882.
- ^ יד מאיר, סימן יח, באתר היברובוקס; שם, סימן לג, באתר היברובוקס.
- ^ יד מאיר, סימן מב, באתר היברובוקס; שם, סימן מד, באתר היברובוקס.
- ^ יד מאיר, סימן יא, באתר היברובוקס; שם, סימן לז, באתר היברובוקס.
- ^ דברי שאול, מהדורה קמא פרשת כי תצא, באתר היברובוקס; מהדורה רביעאה פרשת משפטים; ומהדורה חמישאה פרשת אמור.
- ^ לשון שער הספר.
- ^ סימן ז, באתר היברובוקס.
- ^ סימן נא, באתר היברובוקס.
- ^ סימן נו, באתר היברובוקס.
- ^ סימן לו, באתר היברובוקס.
- ^ סימן לד, באתר היברובוקס.
- ^ רבי יחיאל מיכל פישלר, חסדי אבות, סימן כז, באתר היברובוקס.
- ^ רבי יחיאל מיכל לייטר ורבי יעקב גלר, תשובה מהרב הגאון המפו' מו"ה דוד מאיר פריש בהמ"ס יד מאיר ז"ל, באתר היברובוקס.
- ^ קונטרס קטז ניסן ה'תשמ"ט, וקונטרס רג סיון תשנ"ט.
- ^ שנה ג' גליון ד (טז), ניסן אייר תשמ"ח, באתר היברובוקס.
- ^ מאמר רבי שמעון בר יוחאי, תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ז עמוד א'.
- ^ יד מאיר, סימן יט, באתר היברובוקס.
- ^ סימן קטז, ס"ק עד, באתר היברובוקס.
- ^ אגרות משה, יורה דעה ח"ג סימן כ, באתר היברובוקס.
- ^ חלקת יעקב, מהדורת תשל"ט, ח"ד סימן יב; מהדורת תשנ"ב, יורה דעה סימן לט, באתר היברובוקס.
- ^ מנחת יצחק, ח"ד סימן קח, באתר היברובוקס; ח"ו סימן עד, באתר היברובוקס.
- ^ דברי יציב, חלק יורה דעה סימן לא אות יא, באתר היברובוקס.
- ^ יד מאיר, סימן יט, באתר היברובוקס.
- ^ יד מאיר, סימן ג, באתר היברובוקס; שם, סימן ה, באתר היברובוקס; שם, סימן כ, באתר היברובוקס; שם, סימן כז, באתר היברובוקס.