רבי דוד צבי זעהמאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דוד צבי זעהמאן
לידה ה'תרכ"ד
סטרי
פטירה ל' באב ה'תש"ב (בגיל 78 בערך)
יער קרסונה
מקום מגורים דוקלא
מקום פעילות דוקלא
תחומי עיסוק אב"ד קהילת דוקלא
רבותיו רבי אריה לייבוש הורוביץ; רבי זאב וולף המר; רבי יצחק שמלקיס; רבי דוד משה מטשורטקוב; רבי ישראל מצ'ורטקוב
חיבוריו קונטרס העלם דבר; קב זהב; מנחת סולת
בת זוג בתו שלרבי יוסף משה טייכר
אב רבי אליקים געציל
אם מיטא בילא

רבי דוד צבי זעהמאן, (היה ידוע בשם “רבי טעבלי דוקלער”). שימש כרבה של דוקלה במשך חמישים שנה. חסידם של רבי דוד משה מטשורטקוב ובנו רבי ישראל. מחבר ספר 'מנחת סולת'.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תרכ"ד בסטרי לרבי אליקים געציל ולמיטא בילא. בילדותו התייתם מאביו. בצעירותו למד אצל רבי אריה לייבוש הורוביץ ואצל רבי זאב וולף המר אשר כיהנו בין היתר כרבנים בסטרי.

בהיותו בן 18 נשא את שאשא בת רבי יוסף משה טייכר רבה של זוולין וחבר בית הדין בפשמישל[1]. לאחר נישואיו עבר להתגורר בעיר, וכיהן כחבר בבית דינו של רבי יצחק שמלקיס שאף ביקש ממנו להגיה את ספרו "בית יצחק"[2].

בגיל 28, מונה לרב העיר דוקלה ושימש בתפקיד זה במשך חמישים שנה. שאלות הלכתיות סבוכות הופנו אליו והוא נקרא להצטרף לדון בדיונים רבניים גדולים. הוצעה לו משרת הרבנות בקראקא, אך הוא סירב לה.

במלחמת העולם הראשונה נמלט לבודפסט. לאחר המלחמה חזר לקהילתו. בתקופה זו בהכריע בשאלות רבות בדבר עגונות המלחמה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה כבשו הגרמנים בכ"ד באלול ה'תרצ"ט את העיירה דוקלה. רבי דוד צבי סבל השפלות ועינויים מהנאצים, ובין היתר קוצצו זקנו ופיאותיו. ניסו להבריח אותו בעגלה לרימינוב אך הניסיון כשל. בל' באב ה'תש"ב, נלקח יחד עם בני קהילתו ליער קרסונה הסמוך ושם נרצחו.

הנהגותיו

דרכו היה ללמוד כל יום מאה דפי גמרא. בשבת היה לומד מסכתות שבת, עירובין ופסחים, ובשבת השנייה גמר שאר המסכתות מסדר מועד. לפי עדותו של תלמידו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ”כשהגיע מוצאי שבת, נדבק לשונו לחכו ונפל אין אונים, כי זה היה נוסף על שלש הסעודות ועל תפילותיו, שדרכו בקודש היה להאריך בהם בבכיות”[3].

נהג לארח בביתו עוברים ושבים, ובהם גם רבנים שהגיע לשמוע ממנו הכרעות הלכתיות. כן היה נוהג לנסוע הרבה לרבותיו מטשורטקוב.

תלמידיו

רבי דוד צבי לא עמד בראשות ישיבה כלשהי, אך היו לו תלמידים רבים שהגיעו ללמוד תורה מפיו. כמו כן, רבים היו מגיעים אליו בכדי לקבל 'היתר הוראה' ממנו. מתלמידיו נודעו:

ספריו

  • קונטרס "העלם דבר" שהודפס בתוף ספרו של חמיו "אמרי יוסף".
  • קב זהב, שו"ת בהלכה[4].
  • מנחת סולת על ספר החינוך[5]. שני כרכים נדפסו לפני השואה, והחלק השלישי (מצוות קלא - רס) נדפס על ידי נכדו רבי פנחס הירשפרונג אב"ד מונטריאול, בתוספת הערות משלו. שאר החלקים עדיין לא הודפסו.

בנוסף, כתב עוד עשרות ספרים, שו"ת וחידושים בש"ס, אך רובם אבדו בשואה טרם שהודפסו. לפי עדות נכדו חיבר כשלושים ספרים בכל מקצועות התורה.

צאצאיו

בניו נפטרו בנעוריהם ונותרו לו שתי בנות[6]:

קישורים חצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ מתקופה זו שנת ה'תרמ"ב (בגיל 18) ישנה תשובה אליו מרבי אריה לייבוש הורביץ (הרי בשמים), הרי בשמים - א, סימן קכ"ח.
  2. ^ רבי יצחק לוין, אלה אזכרה - ג, הרב ר' דוד צבי זהמאן - דוקלא.
  3. ^ שפע חיים ירח האיתנים .
  4. ^ קב זהב - חלק א, באתר היברובוקס.
  5. ^ מנחת סולת, ‏בילגוריי תרצד, באתר היברובוקס.
  6. ^ הקדמה לספרו 'קב זהב'.