רבי אלימלך לאווי (הראשון)
 | |||||
| לידה | י"א בניסן תרכ"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ג בכסלו תש"ג (בגיל 77) | ||||
| מקום פעילות | טאהש | ||||
| השתייכות | חסידות טאהש | ||||
| רבותיו |
רבי יהוסף רוטנברג מקוסון רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה | ||||
| |||||
רבי אלימלך סג"ל לאווי (י"א בניסן ה'תרכ"ה - כ"ג בכסלו ה'תש"ג) היה הרב, אב בית דין וריש מתיבתא של קהילת נירטש ("טאהש" בפי היהודים), והאדמו"ר השני מטאש.
ביוגרפיה
נולד בי"א בניסן ה'תרכ"ה לרבי משולם פייש (הראשון) ולרבנית מינדל, ונקרא על שם רבי אלימלך מליזענסק.[1]
בכ"ח בסיוון ה'תרל"ג, בהיותו בן שמונה, התייתם מאביו, וגדל על ידי אמו ועל ידי גיסו הגדול (בעל אחותו) רבי יהוסף רוטנברג (לימים האדמו"ר מקוסון) שמילא את מקום אביו כאב בית דין ור"מ בנירטאש, וכן למד בישיבת גיסו בנירטאש.[1]
בקיץ ה'תרמ"ב, בגיל 17, הלך ללמוד בישיבת בעל ייטב לב בסיגוט. באותו קיץ נתארס עם פריידל,[2] בתו של רבי יצחק אייזיק וייס, בעל "בית יצחק".[1]
אחרי חתונתו התיישב במונקאץ', שם התגורר חותנו. בהיותו שם, התקרב לרבי שלמה שפירא שכיהן אז כרב העיר.[1]
אחרי שהתגורר ארבע שנים במונקאץ', החליט לחזור לעירו נירטאש. לפני שהתיישב בנירטאש, הלך לקבל סמיכה להוראה מגדולי הדור, ביניהם: רבי יצחק שמלקיס רבה של לבוב, רבי יואל צבי ראטה רבה של חוסט, רבי יהודה גרינפלד רבה של סמיהאלי, ועוד. אחר שהיו בידיו כתבי הסמיכה, חזר לנירטאש.[1]
באותה תקופה, כבר לא התגורר גיסו רבי יהוסף בנירטאש, ובמקומו כיהן כרבה של נירטאש גיסו רבי מנחם ברודי (לימים בעל "באר מנחם" מקאלוב), רבי אלימלך פתח בית מדרש עצמאי ליד ביתו, שהיה סמוך מאד לקבר אביו ושם היה מתפלל ועורך טישים, ורק בשנת ה'תרס"ב, כשנפטר רבי ישכר בעריש אברהם בנט רבה של קאלוב (בנו של רבי ישעיה בנט), והתמנה רבי מנחם למלא את מקומו כרבה של קאלוב, אז התקבל רבי אלימלך לכהן במקומו כרב ואב בית דין בנירטאש.[1] אבל הוא המשיך להתפלל בבית מדרשו הפרטי, ורק בראש השנה ויום הכיפורים היה מתפלל בבית הכנסת העירוני, וכן בשבת הגדול ובשבת שובה היה דורש שם, היה מפורסם לבעל מופת ולפועל ישועות ונהרו אליו מכל רחבי הונגריה, ובפרט בשמחת תורה ובפורים שאז נושעו אלפי אנשים, נכדו האדמו"ר רבי משולם פייש מטאהש אמר עליו כי הוא חושב שלא היה עוד אדמו"ר שהיה בעל מופת כמוהו[3].
בקיץ ה'תרמ"ז כשהתחתן רבי חיים שלמה בן גיסו רבי יהוסף רוטנברג עם בתו של רבי אשר ישעיה מקולבסוב (חתן רבי אלכסנדר מקומרנה (השני), אחיו של רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה), והחתונה התקיימה בקומרנה, אז התקרב רבי אלימלך לרבי אליעזר צבי מקומרנה, ומאז החשיבו לרבו המובהק. רבי אליעזר צבי אף הסמיך את רבי אלימלך "להיות רבי ומנהיג ישראל ולקרוא קוויטלעך".[1]
אחרי פטירת רבי אליעזר צבי מקומרנה, קיבל על עצמו את מרותו של רבי צבי אלימלך מבלאז'וב.[1]
רבי אלימלך נפטר בכ"ג בכסלו ה'תש"ג (2 בדצמבר 1942) בבוקר, ונקבר בנירטאש סמוך לאוהל אביו. מאוחר יותר בנו אוהל מיוחד על קברו ועל קבר אשתו הרבנית.[1]
בניו
- רבי מרדכי מדעמעטשער.
- רבי חיים שלמה מחוסט.
- רבי אליעזר צבי, נספה בשואה.
- רבי אשר, היה חתן אחיו הגדול רבי מרדכי מדעמעטשער, אשתו גדלה בילדותה אצל דודה רבי מנחם ברודי, ולכך אחר פטירתה מילא את מקום חותנו החורג ברבנות קאלוב ובראשות הישיבה.
הערות שוליים
28560846אלימלך לאווי (הראשון)