רבי אליהו שרים
 | |
| לידה |
18 בפברואר 1932 י"א באדר א' ה'תרצ"ב ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
21 באוקטובר 2001 (בגיל 69) ד' בחשוון ה'תשס"ב תל אביב, ישראל |
| מקום פעילות | תל אביב |
| השתייכות | חרדים ספרדים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, רב שכונה |
| חיבוריו | מוסר חכמים, דעת אליהו |
הרב אליהו שרים (נהגה שְׁרֵם; י"א באדר ה'תרצ"ב 18 בפברואר 1932 - ד' בחשוון ה'תשס"ב 21 באוקטובר 2001) היה רב שכונת מרכז מסחרי (תל אביב), ראש ישיבה, מייסד מוסדות 'תורה והוראה' בתל אביב ונאמן הקדשות הרשב"י במירון. בשכונת ידידיה בתל אביב נקרא רחוב על שמו.
חייו
נולד בירושלים לרב עזרא ולעדינה (זריפה) שרים, שניהם בני משפחת שרים שמוצאם בעיר חלב. אביו נמנה עם מנהלי ישיבת פורת יוסף, ואמו הייתה בתו של הרב יצחק שרים, מגדולי חכמי חלב. בילדותו למד בתלמוד תורה בני ציון בירושלים, ובגיל 12 עבר ללמוד בישיבת פורת יוסף, שאביו היה אחד ממנהליה. עם חבריו לספסל הלימודים נמנו הרבנים עובדיה יוסף, בן ציון אבא שאול, שלום כהן ומרדכי אליהו.
בגיל 21 הוסמך לשחיטה ולהוראה, ובח' בניסן ה'תשט"ז נישא לרבקה בת הרב רפאל עבו, ראש אבות בתי הדין בתל אביב. בתחילה שימש כר"מ בישיבת פורת יוסף בקטמון, ובה'תש"כ התמנה לרב שכונת מרכז מסחרי בתל אביב ועבר לגור בה. בתקופה זו שימש כספרא דדינא בעיר פתח תקווה בבית הדין של הרבנים ראובן כץ ושמשון קרליץ.
בסוף ימיו חלה במחלת כליות, ונפטר כתוצאה מכך. בהלווייתו ספדו לו ראש העיר רון חולדאי, הרב שלמה משה עמאר (ששימש בעבר משגיח בישיבה, והיה אז רב העיר), הרב בקשי דורון והרב מרדכי אליהו.
נקבר בבית עלמין ירקון.
פעילות ציבורית
בשנת ה'תשכ"א פתח סניף של ישיבת פורת יוסף בתל אביב ביחד עם ידידו, הרב שלמה בן שמעון.
בה'תשכ"ח נפרד מישיבת פורת יוסף והקים את מוסדות 'תורה והוראה' במימונו של הנדיב סלימאן דוד ששון. בישיבה נמסרו שיעורים על ידי רבני ישיבת פורת יוסף הרב שמעון בעדני, אז תושב ירושלים, והרב עובדיה יוסף, שכיהן כרב ראשי לתל אביב. בשנת ה'תשמ"ז הקים תלמוד תורה וגן, בעידודם של הרבנים אלעזר מנחם מן שך והרב אליהו הררי רפול, ראש ישיבת נוה ארץ. בשנת ה'תשנ"ז הוקמה ישיבה לצעירים. בה'תשס"א העביר את סמכות ראשות הישיבה לבנו הרב מתתיהו שרים, המכהן בה כיום. בנוסף הקים ישיבה בעיר גבעתיים, והקים יחד עם אחיו את ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה[1].
בניני המוסדות
לצורך הקמת המוסדות נעזר בסגן ראש עיריית תל אביב אברהם בויאר, שפעל להקצאת שטח של עשרה דונם בשכונת יד אליהו בתל אביב. בשטח זה הקים הרב שרים שלושה בניינים: בניין 'ניסים ודינה גאון' על שם נסים גאון שתרם חצי מיליון דולר בתנאי שמשרד האוצר יעביר למוסד סכום זהה[2]; 'בית יוסף' על שם הנדיב יוסף עדס; ובניין שלישי שתרם אברהם דילאמאני מאיטליה.
חיבוריו
- מוסר חכמים - שמונה כרכים
- דעת אליהו - תשובות בהלכה וחידושי תורה, נדפסו על ידי בנו דביר שרים, ה'תשס"ד
- ההדיר את ספר "ליקוטים מפרדס" של סבו, הרב יצחק שרים בתוספת מבוא ארוך על יהדות חלב
משפחתו
לרב חמשה בנים ושתי בנות
- הרב מתתיה שרים מכהן כראש הישיבה וממלא מקום אביו בהקדש הספרדי במירון
- בנו הרב דביר מכהן כמגיד שיעור בישיבת תורה והוראה
- חתנו הרב מיכאל עבו נשוי לבתו עדינה ושימש בעבר כראש הכולל
- אחיו הרב אברהם שרים ניהל את ישיבת פורת יוסף, והרב משה שרים ראש ישיבת מסילות התורה ירושלים
מתלמידיו
- הרב אברהם יוסף - רב העיר חולון
- הרב יעקב זמיר - דיין בבית הדין הרבני הגדול
- הרב יוסף הדנה - רב עדת האתיופים בארץ ישראל
- הרב זמיר כהן[3] - יו"ר ארגון הידברות
- הרב יוסף שעשוע - פוסק הלכה ומחבר ספרים
לקריאה נוספת
- דביר שרים, ויעל אליהו, ספר לזכרו
- הרב דוד ציון לניאדו, לקדושים אשר באר"ץ עמוד 299
קישורים חיצוניים
- 893, באתר "החכם היומי"
אליהו שרים (1932-2001), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
אליהו שרים39531841Q43295501