רבי אליהו חמווי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אליהו חמווי (ה'ת"ר - ה'תרע"ו; 18391915) היה ראב"ד ארם צובא שבסוריה, פייטן ומקובל.

ביוגרפיה

נולד בסביבות שנת ה'ת"ר (1839) לעזרא ולשרה בארם צובא שבסוריה. בגיל צעיר התייתם מאביו וחי חיי עוני ומחסור. על תקופה זו כתב לימים: ”הגם שצרות רבות מנעורי כתרוני, כי אבי הישר ותמים דרך הח' כה"ר עזרא נ"ע עזבני עולל רך וערום ואותו לא אכירה, ואימי הצדקת בעבודתה הקשה, מלחם דמעתה פרנסתני”. בהמשך עבר להתגורר אצל קרובי משפחתו עד נישואיו בשנת ה'תרי"ט (1859) לגרז, בתו של יצחק סוויד.

רבו העיקרי היה רבי מרדכי עבאדי שהיה רבם של רבים מחכמי ופוסקי ההלכה המפורסמים של הדור הבא. כמו רבו, גם הוא עסק בפיוט. פיוטו הידוע "אור עליון מאיר כספירים" נכנס לשירת הבקשות של יהודי חלב.

בהיותו בן 51 מונה לדיין בבית הדין של חלב ובהמשך מונה לשמש כאב בית הדין.

נפטר ביום ראש השנה, א' בתשרי ה'תרע"ו. בין מספידיו היה חברו לבית הדין הרב עזרא חמווי ודבריו נדפס בספר "מנחת יהודה".

יצירתו

  • פה אליהו – פירושים על פרשות השבוע, דרשות ושו"ת.
  • חיבורים נוספים שכתב וטרם נדפסו הם "שיר מזמור" על ספר תהלים ו"בן יין" - הלכות ודרושים.

תשובות וחידושים ממנו נמצאים גם בירחון התורני "המאסף" אליו שלח מכתביו החל מהופעת הגיליון הראשון, ובספרי חכמי דורו כמו "שערי רחמים" ו"מעשה איש".

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0