רבי אברהם יהושע השיל הגר
| לידה | תרל"א | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | חנוכה תש"ב | ||
| מקום פעילות | דמיטש, זבלוטוב | ||
| בת זוג | שרה, חנה | ||
| אב | רבי יוסף דוד הגר | ||
| אם | גיטל | ||
| |||
רבי אברהם יהושע השיל הגר היה האדמו"ר השני בחסידות דמיטש, מגזע חסידות קוסוב, וכן כיהן כרב העיר זבלטוב שבאוקראינה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרל"א לרבי יוסף דוד הגר[1] וגיטל[2] בתו היחידה של רבי מנחם מנדל הגר מדמיטש (בן רבי דוד הגר מזבלטוב). אביו נפטר בצעירותו[3], והוא גדל אצל סבו רבי מנחם מנדל הגר מדמיטש. נישא לשרה בת רבי מרדכי ליטוואק.
לאחר פטירת זקנו, מילא את מקומו כאדמו"ר מדמיטש. רבים מבני העיר זבלוטוב רצו להכתירו גם כאדמו"ר מזבלטוב, ואף השיגו עבורו תעודה המאשרתו כרבה של זבלוטוב, דבר שגרם למחלוקת עם קרוב משפחתו רבי משה הגר מזבלטוב[4], עד שלבסוף אושרו שניהם[5]
בשנת תרנ"ג הביא לדפוס את הספר צמח דוד של זקנו רבי דוד מזבלטוב[6].
לאחר פטירת אשתו הראשונה, נשא בשנת תרס"ז את חנה דרוהוביצ'ר[7].
בזמן מלחמת העולם הראשונה היגר לעיר אובר-וישו שבהונגריה והתגורר בבית גיסו רבי חיים שמואל טסלר. לאחר המלחמה שב לזבלטוב, שם הקימו עבורו בית מדרש גדול, בו הסתופפו בצילו חסידים רבים.
שלט בפולנית ובאוקראינית, והתפרנס מניהול רישומי המטריקל (מרשם האוכלוסין של היהודים) עבור השלטונות[5]. נחשב אצל בני עירו כאוהד ציונות[5].
בזמן השואה, באקציה הראשונה שערכו הנאצים בזבלטוב, הצליח להתחבא, אך בראותו שבני קהילתו מובלים לטבח, יצא וצעד בראשם לעבר בורות המוות[4]. קצין הונגרי שראהו, רצה להצילו בביתו שמחוץ לעיר, כיון שדיבר הונגרית רהוטה, אך הוא סירב להיפרד מבני קהילתו[5]. נספה בחנוכה[8] תש"ב.
משפחתו
- בנו רבי יוסף דוד, מנכבדי אובר-ווישא, נספה יחד עמו בשואה. (בנו משה היה תעשיין וסוחר בתל אביב).
- חתנו רבי מרדכי אשכנזי מקאליש, כיהן כדיין ומו"ץ בדמיטש, נספה יחד עמו בשואה.
אחיו ואחיותיו:
- שבע[9], היתה נשואה בזיווג ראשון לרבי שלום הגר מדמיטש (בנו של רבי ברוך הגר מויז'ניץ), ובזיווג שני לרבי יחיאל שמחה ווייך מיוגלניצה.
- דינה רבקה, היתה נשואה לרבי אשר הכהן פליגלמן מכפר קיכן שבמחוז מרמרוש, מחסידי אנטניא. בנו רבי מנחם היה שו"ב בכפר חסידים.
- רבי יצחק מאיר, אב"ד רזנוב. בזמן השואה היגר לוינה ומשם עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים עד לפטירתו בי"ח באלול תש"ט.
- פסיה לאה[10], היתה נשואה לרבי חיים שמואל טסלר, ראש הקהל וחבר מועצת העירייה באובר-ווישא[11].
הערות שוליים
- ^ מצאצאי רבי צבי אריה לנדא מאליק (שם משפחתו היה נוישטט, ואחר כך שינה את שמו כשם משפחת חותנו).
- ^ נפטרה בכ"ה באלול תרפ"ג.
- ^ היה "למדן ופיקח, בעל תפילה מעולה, מעורב בדעת עם הבריות, ראוי לרבנות אלא שנפטר עול ימים", מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 11, באתר אוצר החכמה.
- ^ 4.0 4.1 יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות, עמ' 88.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 11, באתר אוצר החכמה.
- ^ צמח דוד, באתר אוצר החכמה, צמח דוד, באתר היברובוקס.
- ^ קובץ שפתי צדיקים, חלק ט"ו עמק ק"כ.
- ^ ככל הנראה בל' בכסלו ובכל אופן בין כ"ט בכסלו לב' בטבת.
- ^ נולדה בשנת תרל"ד.
- ^ נפטרה בט"ו בשבט תר"פ, צמח דוד דף כ"א.
- ^ נפטר בי"ט בסיון תש"ג.