רבי שמואל חיון
| מקום פעילות |
 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1608 ט"ז בטבת ה'שס"ח |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, דיין, פוסק הלכה |
| רבותיו | רבי שמואל די מדינה, רבי יצחק אדרבי, רבי אברהם די בוטון |
| חיבוריו | בני שמואל |
רבי שמואל חיון ( ?- ט"ז בטבת ה'שס"ח, 5 בינואר 1608[1]) היה פוסק הלכה וראש ישיבה מחכמי יהדות סלוניקי, מרבני הפזורה הספרדית במאה ה-16 בשטחי האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט, מחבר הספר בני שמואל על חושן משפט.
קורות חייו
נולד בסלוניקי לרבי יצחק חיון, ולבתו של מהרשד"ם. אביו מת בצעירותו ובשל כך גר אצל סבו עד לנישואיו. למד בישיבתו של רבי אברהם די בוטון עם חברו רבי שבתי יונה.
הוא כיהן כאב בית דין וכראש ישיבה ועסק רבות בלימוד חושן משפט ובפסקי הלכות. התבלט בין חכמי דורו וכונה המהרש"ח. התכתב עם חכמי דורו ותשובותיו מופיעות בספריהם כמו לחם רב, מהרש"ך, דברי ריבות, משפט צדק.
כן כתב מספר פיוטים שנדפסו בסדר "אשמורת הבוקר" (1624) מאת רבי אהרן ברכיה ממודנה עבור חבורת "מעירי השחר" שנהגו להשכים קום לפני עלות השחר מדי יום ולהתפלל לפני תפילת שחרית[2].
נוסח מצבתו
|
|---|
|
יש"י עמה"ן[3] |
| מבוא לספר בני שמואל |
נפטר בשבת ט"ז בטבת ה'שס"ח. הוא לא הותיר בנים אחריו.
ספרו
לאחר מותו בשנת ה'שע"ג הדפיס תלמידו רבי שמעיה די מודינה את הספר בני שמואל[5]. הספר כולל שני חלקים, חלק ראשון פירוש על הארבעה טורים חושן משפט, עד סימן רצ"א, בסוף כל סימן סיכם המחבר את הדינים העולים. החלק השני כולל תשובות ופסקים שונים ופרק נפרד על הלכות יום טוב. כתיבת הספר התפרסה על פני מספר שנים ובמספר מהדורות.
בשנת ה'תשנ"ב יצא לאור בירושלים חלקו הראשון של הספר במהדורה חדשה מוערת, על ידי מכון יד הרב ניסים עם הקדמה מאת מאיר בניהו.
קישורים חיצוניים
- ספרו, בני שמואל, באתר היברובוקס
- מאיר בניהו, בני שמואל, בהקדמה, באתר אוצר החכמה
- הרב זושא דינקלס, סוגיא דטעם כעיקר לרבינו שמואל ב"ר יצחק חיון, בתוך מאסף "אסיפת חכמים" - ח, ביתר עילית תשע"ב, עמ' יג, באתר אוצר החכמה
- רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, ירושלים תש"ה, דף מד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ התאריך המדויק לפי העתק המצבה השלם, המובא אצל י"ש עמנואל, מצבות סלוניקי, ח"א, ירושלים תשכ"ג. עמ' 187.
- ^ בניהו, מאיר (עורך), אסופות - יא, יא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ראשי תיבות הפסוק (ישעיהו, נ"ז, ב') יבוא שלום ינוח על משכבותם הולך נבוחו.
- ^ ראשי תיבות הפסוק (תהלים, קמ"ט, ה') יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם.
- ^ שמו של הספר ניתן לו על ידי תלמידו, בשל היותו ערירי והספר הוא כבנו. מתוך ההקדמה דפו"ר.