רבי אבטליון בן שלמה מקונסיליו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אַבְטַלְיוֹן בֶּן שְׁלֹמֹה מִקּוֹנְסִילְיוֹ (~ה'ש', 1540 - י"ג בתשרי ה'שע"ז, 24 באוקטובר 1616[1]) היה רב איטלקי במאה ה-16, אשר התפרסם בשל פרשת המקווה ברוויגו שהסעירה בשעתו את העולם הרבני באיטליה.

רבי אבטליון היה תלמידו המובהק של רבי שמואל יהודה קצנלבוגן מפדובה, ואף הציב את תמונתו בבית מדרשו. הוא היה משוללי שיטת הפלפול.

בשנת ה'שמ"ט, 1589, עורר את פולמוס המקווה ברוויגו כאשר פסל בפסק הלכה מנומק את המקווה העירוני. המקווה שכן בביתו ונוהל על ידו במשך עשר שנים תוך הקפדה על שיטת הפעלה מסוימת, אך כשעבר לרשות אחיו, ר' יקותיאל, שונתה שיטת ההפעלה ולדעתו נפסל המקווה לשימוש. פסילת המקווה עוררה סערה בדעת הקהל, סערה שהתעצמה כאשר רבנים אחדים חיוו דעתם להיתר, ורבנים אחרים גיבו את פסקו של ר' אבטליון. שלושה ספרים נדפסו אז בעטיו של פולמוס זה, 'משבית מלחמה', 'מקוה ישראל', 'פלגי מים'. הספר "פלגי מים" מיוחס לו בידי חלק מן המקורות[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים