ברירה מלאכותית
ברירה מלאכותית היא דרך להשפיע על המערך הגנטי של אורגניזם, כך שיכלול תכונות, שנחשבות לרצויות בעיני יוצר הברירה, או יחסר תכונות בלתי רצויות. תכונות מבוקשות הן למשל עמידות לתנאי אקלים מוגדרים, מחלות, מזיקים בצמחים ובבעלי חיים, גוף גדול ושמן (בתעשיית הבשר), מהירות ריצה גבוהה (בכלבים ובסוסים דוגמת סוס קליידסדייל) ועוד.
המונח נוצל על ידי צ'ארלס דרווין לעומת הברירה הטבעית, בה הפרש הרבייה של אורגניזמים עם תכונות מסוימות נועד לשפר את יכולת ההישרדות או יכולת רבייה ("כושר דרווין"). בניגוד לרבייה סלקטיבית, בה בני אדם שואפים לתכונות מסוימות (כמו למשל מראה, מנת משכל), הברירה הטבעית משמשת מסננת שדרכה רק גרסאות מסוימות של תכונות יכולות לעבור.
ניצול מכוון של ברירה סלקטיבית, הפך לנפוץ מאד בביולוגיה ניסויית, כמו גם גילוי והמצאת תרופות חדשות.
האמצעי לקביעת המבנה הגנטי הוא בחירת פרטים מאותו המין אליו משתייך האורגניזם, שהם בעלי סט התכונות המבוקשות, והכלאתם. כדי לשפר תכונה מסוימת או להכחיד אחרת במידה משמעותית, נוהגים העוסקים בשינוי גנטי לחזור על תהליך ההכלאה משך מספר דורות, עד לקבלת התוצאות שהוגדרו.
ברירה מלאכותית נהוגה עוד מימי קדם - מראשית החקלאות. כיום עושה החקלאות המתועשת שימוש באמצעים מדעיים על מנת לפתח שיטות חדשות לברירה מלאכותית. דוגמה מתחום החקלאות מתייחסת לאופן בו יצר האדם את זני התרנגולות המשמשים כיום להפקת ביצים: כדי ליצור זן של תרנגולות שיטיל ביצים בתדירות גבוהה באופן משמעותי מזו הקיימת בטבע, הוכלאו תרנגולות שלהן תפוקת ביצים גבוהה יחסית, יחד עם תרנגולים זכרים, צאצאים של תרנגולות בעלת תפוקת ביצים גבוהה. הצאצאים של אלה הוכלאו עם תרנגולות נוספת, גם הן בעלות תפוקת ביצים גבוהה וכן הלאה.
.jpg)
שימוש מעבדתי
ניצול מכוון של ברירה (או רבייה) סלקטיבית הפך לנפוץ בביולוגיה ניסויית, במיוחד במיקרוביולוגיה וגנטיקה. בטכניקות מעבדה של הנדסה גנטית, גנים מוכנסים לתוך תרבית תאים, בדרך כלל חיידקים. עם מולקולת DNA קטנה ומעגלית הנקראת פלסמיד בתהליך הנקרא העברה (Transfaction). הגן הנבחן מלווה על ידי גן פלסמיד מדווח, או בשם אחר "סמן לבחירה", המקודד תכונה או תכונות ספציפיים. דוגמה לתכונות: עמידות לאנטביוטיקה, או היכולת לגדול בריכוזי מלח גבוהים. ואז התאים שעברו תהליך זה, יכולים לחיות בסביבה בה תאים מאותו סוג, אשר לא עברו את התהליך, היו מתים.
מחקרים בפזיולוגיה אבולוציונית, גנטיקה התנהגותית, ותחומים נוספים הנוגעים לביולוגיית אורגניזמים, עשו שימושים מכוונים בברירה סלקטיבית מכוונת, וככל שהזמן העובר בין דור לדור הוא רב יותר כך יותר קשה להעביר תכונות בצורה מלאכותית.
ביקורת על השיטה
ארגונים שונים הפועלים למען זכויות בעלי חיים מוחים כנגד פרקטיקות של שינוי גנטי אצל בעלי חיים, בבואם לטעון כי שינוי התכונות עלול לגרום סבל לבעל החיים מושא השינוי. דוגמה לכך היא תרנגול הפטם, גזע מעשה ידי האדם, המאופיין בחזה גדול ביותר ביחס לגודל החזה הטבעי אצל תרנגולים. במצב זה, הרקמה שנוספה לבעל החיים יוצרת עומס על מערכות הלב והריאות ולוחצת על השלד.
