ראסטות

ראסטות הן כינוי לתסרוקת הנוצרת באמצעות קשרים בשיער. לרוב קשרים אלה נוצרים באופן טבעי על ידי הימנעות מסירוק השיער ושמירת השיער נקי משומן אשר מונע את היווצרות הקשרים, זאת על ידי חפיפתו בשמפו או שימוש בתכשירים אחרים. בתרבות המערבית המודרנית נהוגה גם קליעת הראסטות באמצעות מסרגה קטנה. כדי להסירן נוהגים לעיתים בעלי הראסטות לגלח את הראש לגמרי או כמעט לגמרי.

בשפות רבות אחרות מכונות הראסטות דרדלוקס (Dreadlocks) ובהודו הן מכונות ג'טה (jata).

היסטוריה

העדויות הראשונות לראסטות נמצאו בחפירות ארכאולוגית במצרים, אשר חשפו גופות ממצרים העתיקה בעלות סגנון שיער זה ואף פאות נוכריות עם צמות ארוכות. כתבי ודות עתיקים מתארים אף הם סגנון שיער זה וכתבים נוספים מצביעים על שימוש נרחב בתרבויות הקלטים, הויקינגים, האצטקים ושבטים גרמאניים שונים. כתבים נוצרים מתארים את יעקב בר יוסף, הבישוף הראשון של ירושלים, כעוטה ראסטות עד לקרסוליו.

במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 החלה התעוררות דת הראסטפארי בג'מייקה אשר מאמיניה עטו את שיערם לרוב בדרך זו. עלייתו לגדולה של זמר רגאיי מפורסם אשר נמנה עם המאמינים בראטספארי, הפכה את הסגנון לפופולרי בקרב מעריציו ואוהדי מוזיקת הרגאיי בכלל ברחבי העולם ומהם לכלל התרבות המערבית.

הצהרות דתיות ותרבותיות

לצמות הראסטות ישנם הקשרים תרבותיים רבים, על אף שבתרבות המערבית המודרנית הם לרוב בחירה אופנתית ותו לא.

כתות מסוימות בהינדואיזם מייחסות לראסטות הצהרה על דחיית היוהרה והגאווה לטובת הרוחניות. אחד מהאלילים ההינדואים מתואר לרוב כבעל צמות שכאלה. אחד המיתוסים מתאר אותו כשולט בנהר הגנגס בעזרת צמותיו ומווסת את זרימתו כדי שלא תציף את העולם. במקרה אחר הוא מתואר כרוקד בחלל וצמותיו מפילות כוכבים ושאר גורמים שמימיים והורסות אותם. תכונות ומיתוסים אלו הקשורים בצמות הראסטות הפכו אותן לסימני ההיכר אצל נזירים, שמאנים ושאר אנשי דת באזור.

מאמיני הראסטפארי מייחסים לראסטות סמל לרוחניותם ולמוצאם משבט יהודה, אשר סמלו היה אריה והראסטות הן כניסיון לחקות את רעמתו.