שמפו
שַׁמְפּוֹ (בעברית: תַּחְפִּיף, על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית) הוא מוצר ניקוי וטיפוח לשיער. מטרת השמפו היא לנקות את השיער, לרככו ולהקל על סירוקו, באמצעות חפיפה.
שמפו המוקצף עם מים הוא חומר פעיל המסיר שומנים מהשיער והקרקפת. חפיפה באמצעות שמפו ומרכך שיער מקלה על עיצוב תסרוקת.
היסטוריה
המילה שמפו מתועדת בשפה האנגלית במשמעות "לעסות" משנת 1762. מקורה במילה בשפת הינדו שאומצה אל תוך הניב האנגלו-הודי. המילה ההינדית הגיעה מהמילה בסנסקריט "צ'אמפה" - הנגזרת משמו של פרח הצמח Michelia champaca. פרחים אלו, בצבע כתום בוהק ובעלי ריח אופייני, שימשו (ועדיין משמשים) להפקת שמן ארומטי אותו נוהגים בהודו לעסות דרך השיער אל תוך עור הקרקפת.
בימיו הראשונים של השמפו, מעצבי שיער אנגלים הרתיחו סבון במים והוסיפו צמחים שונים כדי להעניק לשיער זוהר וריחנות.
במקור, סבון ושמפו היו מוצרים דומים מאוד, שניהם הכילו חומר פעיל שטח, סוג של חומר מקציף לשיער השמפו המודרני הראשון נוצר ב-1930 ונקרא "דריין", השמפו הסינתטי הראשון (שהוא לא סבון).
מזמנים עתיקים ועד היום הודים משתמשים בנוסחאות שונות של שמפו הכוללות צמחים שונים כמו: אזדרכת הודית, שיקקאי, חינה, בל, ברהמי, חילבה, אלוי ושקדים בשילוב עם מרכיבים ארומאטיים כמו יסמין, כורכום, ורד ומוּשְׁק.
פעולת השמפו
הפעולה העיקרית של השמפו היא ניקוי הקרקפת מעפר ומזהמים סביבתיים אחרים כמו זיעה, קשקשים ושאר שומנים כולל מוצרי טיפוח שהשתמשו בהם בעבר, שמנים, קרמים ותרסיסים. השמפו מרגיע את הקרקפת ועליו לגרום לשיער להיראות נקי ולהשאיר בו מספיק חומרים כדי שהשיער יהיה רך, מבריק וניתן לניהול. הוא מורכב מבסיסי סבון שמאפשרים את ניקיון הקרקפת תוך שטיפה במים. ההתקדמות המודרנית בכימיה ובטכנולוגיה אפשרו להחליף את בסיסי הסבון בניסוחים מורכבים הכוללים חומרי ניקוי במיזוג עם תוספים פונקציונליים, חומרים משמרים, תוספים אסתטיים ולפעמים אפילו חומרים פעילים מבחינה רפואית[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שמפו |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמפו |
הערות שוליים
- ^ Paschal D'Souza, Sanjay K Rathi, Shampoo and Conditioners: What a Dermatologist Should Know?, Indian Journal of Dermatology 60, 2015, עמ' 248–254 doi: 10.4103/0019-5154.156355
