ראם (אגדה)
רְאֵם (בארמית: אורזילא) הוא יצור ענק המתואר במדרש ובאגדה היהודית. אין קשר בין ראם זה לחיה הנקראת כיום ראם (Oryx).
הראם בתנ"ך
בתנ"ך מוזכרת תשע פעמים חיה בשם ראם (לפעמים נכתב בצורה רֵים).
המפרשים נחלקו האם הראם המוזכר בתנ"ך הוא הראם הענק המוזכר בגמרא ובמדרשים. רב סעדיה גאון מתרגם את מילת ראם בתנ"ך ברוב המקומות בשם הערבית 'רים', שהוא ה-Oryx (המכונה ראם גם בעברית המודרנית), אך בספר דברים הוא מתרגם 'כרכדאן', שהוא שם של חיה שתוארה בזמנו כחיה עצומה בעלת קרן אחת[1], וכך הוא מתרגם במקומות אחרים בפירושיו גם את הראם המוזכר בספר במדבר ובספר איוב[2]. מדבריו נראה שהוא זיהה את הראם במקומות אלו עם הראם שבמדרש, ואת האחרון עם ה'כרכדאן' עליו שמע. לדעת התוספות[3] יש רק חיה אחת בשם ראם והיא הראם הענק המוזכר במדרשים, וכל האיזכורים מכוונים אליה. לדעתו גם ה'דישון' המוזכר ברשימת החיות הטהורות שבספר דברים[4] ומתורגם על ידי אונקלוס "רימא" הוא הראם הזה. כדעתו נראה שסובר גם רבי יונה אבן ג'נאח[5].
הראם בחז"ל
הראם מוזכר בדברי חז"ל בכמה מקומות, ומתואר כיצור בגודל עצום בעל קרניים.
במסכת בבא בתרא[6] הגמרא מביאה את דברי רבה בר בר חנה המספר שהוא ראה ראם קטן שרק נולד, ומתאר שגודלו היה ארבעים[7] פרסאות[8], צווארו היה באורך שלש פרסאות, וראשו באורך פרסה וחצי, והוא הטיל גללים שסתמו את הירדן. הגמרא במסכת זבחים[9] שואלת לפי דברי רבה בר בר חנה איך הוכנס הראם לתיבת נח, ומתרצת שרק אפו של הראם הוכנס לתיבה כדי שיוכל לנשום.
הגמרא במסכת עבודה זרה[10] מתארת שהקב"ה זן את כל העולם כולו מהבריות הגדולות ביותר ועד הקטנות ביותר בביטוי ”מקרני ראמים עד ביצי כנים”.
הראם מוזכר גם בילקוט שמעוני לתהילים[11], בהתייחס ל'ראמים' המוזכרים בספר תהילים, פרק כ"ב, פסוק כ"ב ופרק צ"ב, פסוק י"א.
עוד מבואר במדרש מאוחר[12] שבכל זמן נתון חי זוג אחד בלבד של ראמים, זכר ונקבה, כל אחד בקצה האחר של העולם. לראשונה הם נפגשים בגיל שבעים, בפגישתם הנקבה מתעברת ואז נושכת את הזכר והוא מת. משך הריונה הוא שתים-עשרה שנה, ובשנתו האחרונה כבר אינה מסוגלת ללכת, אלא רק להתגלגל מצד לצד, והשדות סביבה מושקים מהרוק הרב שיורד מפיה וכך גדל עשב שממנו היא ניזונה. בסוף ההריון היא ממליטה זוג ראמים, זכר ונקבה, ומתה. מיד פונים הזוג לשני קצוות העולם, הזכר מזרחה והנקבה מערבה. וכאמור, רק לאחר שבעים שנה הם יפגשו שוב.
הראם בהלכה
לפי המפרשים המזהים את הראם שבמדרש עם ה'דישון' המוזכר ברשימת החיות הטהורות בספר דברים הרי הוא חיה טהורה וחלבו מותר[13]. במדרש המאוחר שהוזכר לעיל מפורש שהראם הוא 'בהמה טהורה', ולפי זה חלבו אסור.
בעלי התוספות דנים אם קרני הראם כשרות לשופר[14].
הערות שוליים
- ^ מסורת ערבית מאותה התקופה מייחסת לכרכדאן את היכולת להרים פיל על קרנו. רס"ג בפירושו הארוך לבראשית פרק א' פסוק כ"ה מתאר את הכרכדאן כיצור שארכו ורחבו גדולים עד שהפיל נראה קטן לעומתו, ובהמשך דבריו מזהה אותו עם ה'ראם' שבספר במדבר ובספר איוב. גם בפירושו לדניאל פרק ז' פסוק ז' הוא מתאר את הכרכדאן כגדול מהפיל פי כמה, ובהמשך מזהה אותו עם הראם שבספר במדבר ודברים. יש לציין שבערבית 'כרכדאן' הוא גם שמו העממי של הקרנף, ואפשר שהתיאורים של הכרכדאן כיצור ענק נובעים מתיאורים של נוסעים שראו קרנפים באפריקה ו'ניפחו' אותם בתיאוריהם.
- ^ ראה בהערה הקודמת.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ג עמוד ב', ד"ה אורזילא.
- ^ פרק י"ד, פסוק ה'.
- ^ בספר השרשים במקור הערבי ערך דיש. רבי יהודה אבן תיבון בתרגומו השמיט את הקטע, ככל הנראה מכיוון שהוא עוסק ברובו בדיון במילים בערבית ודקדוק ערבי.
- ^ דף ע"ג עמוד ב'.
- ^ כך גירסת כל כתבי היד שם, וכך גורסים המהרש"א והרש"ש, וכן הגירסה במובאה המקבילה בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ג עמוד ב'.
- ^ להמחשה - ארבעים פרסאות לפי שיטת הרב חיים נאה זהו המרחק בין הערים טבריה ואשקלון.
- ^ דף קי"ג עמוד ב'.
- ^ דף ג' עמוד ב'.
- ^ רמז תרפ"ח ורמז תתמ"ה.
- ^ מובא באגדת אגדות או קובץ מדרשים קטנים, חיים מאיר הלוי הורוויץ, ברלין תרמ"א, עמ' 37. לדבריו הוא מעתיק את המדרש מספר עין יעקב דפוס ראשון בסוף כרך א'. המדרש מובא גם באוצר מדרשים, יהודה דוד אייזענשטיין, ניו-יורק תרע"ה, כרך ב' עמוד 504.
- ^ תוספות, מסכת זבחים, דף קי"ג עמוד ב', ד"ה אורזילא.
- ^ תוספות, מסכת ראש השנה, דף כ"ו עמוד א', ד"ה חוץ משל פרה