קרן רוקפלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
קרן רוקפלר
סמליל קרן רוקפלר

קרן רוקפלראנגלית: The Rockefeller Foundation) היא קרן פרטית (אנ') שמשרדיה בשדרה החמישית 420 בניו יורק שבארצות הברית. היא הוקמה ב-14 במאי 1913 במדינת ניו יורק על ידי משפחת רוקפלר. צ'ארטר חוקי שלה אושר רשמית על ידי בית המחוקקים של מדינת ניו יורק. היוזמה להקמת הקרן באה מצידו של ג'ון ד. רוקפלר, מייסד חברת סטנדרד אויל (אנ'), יחד עם בנו ג'ון ד. רוקפלר, הבן והיועץ הראשי לעסקים ולפעילויות נדבנות, פרדריק טיילור גייטס (אנ'). קרן רופקלר נחשבת לצד קרן קרנגי (אנ'), הקרן הפילנתרופית הגדולה באמריקה. נכון לשנת 2015 הקרן מוקמה במקום 39 בין הקרנות הגדולות של ארצות הברית לפי גובה תרומותיו. בסוף שנת 2016 הכנסותיו שוערו ל-4,1 מיליארד דולר (ללא שינוי לעומת 2015) עם מענקים שנתיים בשווי 173 מיליון דולר. לפי ארגון OECD, בשנת 2019 תרמה הקרן למטרות פיתוח 103,8 מיליון דולר. לאורך עשרות השנים תרמה קרן רוקפלר לביסוס תחום הבריאות הציבורית המודרנית, לפיתוח החיסון נגד הקדחת הצהובה, למאבק נגד האנקילוסטומיאזיס (אנ') בארצות הברית ונגד המלריה באיטליה, תרמה לפעילותה של ג'יין ג'ייקובס למען השימור העירוני, וזירזה את המהפכה הירוקה.

היסטוריה

ג'ון דייויסון רוקפלר התכוון עוד בשנת 1901 להקים קרן מסוג זה אבל הרעיון קרם עור וגידים רק אחרי שבשנת 1906 יועצו פרדריק טיילור גייטס עודד את היוזמה באומרו שנכסיו של רופקלר הולכים וגדלים בקצב כל כך מהיר, שיורשיו "עלולים בעתיד לפזר את העזבון או להסתחרר מכוחם". רעיון מסוג זה העלה בסוף המאה ה-18 בנג'מין פרנקלין ובשנת 1906 קמה מיוזמת אלמנתו של איש העסקים ראסל סייג' (אנ'), מרגרט (אנ'), קרן הקרויה "קרן ראסל סייג' (אנ') (RSF)" שהייתה מוגבלת לסיוע לנשים עובדות ולתחלואי החברה. ב-1909 רוקפלר מסר 73,000 מניות של סטנדרד אויל אוף ניו ג'רזי (אנ'), בשווי של 50 מיליון דולר לנאמנים, רופקלר הבן, גייטס והרולד פאולר מקקורמיק (אנ') לשם הקמת קרן פילנתרופית של 100 מיליון דולר.[1] בסופו של דבר קרן רוקפלר הוקמה בשנת 1913 על ידי ג'ון דוויסון רופקלר האב (1839–1937) ועל ידי בנו, ג'ון דייויסון רופקלר הבן (1874–1960), בעלי חברת הנפט סטנדרד אויל במטרה מוצהרת "לקדם את רווחת המין האנושי בכל העולם". ב-14 במאי 1913 מושל ניו יורק, וויליאם סולצר (אנ') הוציא את מסמך ההתאגדות (אנ') של הקרן. חבריה המייסדים של הקרן היו: ג'ון ד. רופקלר האב, ג'ון ד. רופקלר הבן, פרדריק טיילור גייטס, הרי פרט ג'דסון, סיימון פלקסנר (אנ'), סטאר ג'יי מרפי, ג'רום ד. גרין, ויקליף רוז וצ'ארלס או. היידט. מועצת המנהלים הראשונה כללו את יושב הראש ג'ון ד. רוקפלר הבן, נשיא הקרן ג'ורג' אי. וינסנט, המזכיר אדווין ר. אמברי, גזבר: ל. ג'. מאיירס, רואה חשבון: רוברט ה. קרק, עוזר גזבר: חנדון מיירון דשיאל. חברים: וואלאס בטריק, סיימון פלקסנר, הרי אמרסון פוסדיק, פרדריק טיילור גייטס, א. ברטון הפברן, צ'ארלס אוונס יוז, הרי פרט ג'דסון, סטאר ג'יי מרפי, ג'ון ד. רופקלר האב, ג'ון ד. רופקלר הבן, ויקליף רוז, ג'וליוס רוזנוולד, מרטין א. ריירסון, פרדריק שטראוס, ג'ורג' א. וינסנט.

הקרן פועלת ב-52 ארצות בשש יבשות. היא מממנת תוכניות מחקר רבות בתחומים כמו בריאות הציבור, חדשנות מדעית, חקלאות, תרבות ואמנות, חינוך, מדעי הטבע, שלום וסכסוכים, מדעי החברה, מדעי המדינה. יושב ראש הקרן הוא כיום ד"ר רג'יב שאה (אנ'), ממוצא הודי-אמריקאי. הוא יושב הראש ה-13 של הקרן. בגיל 43 הוא האדם הצעיר ביותר שכיהן בתפקיד זה. הוא החליף את ג'ודית רובין (אנ') שכיהנה בשנים 2005–2017 והייתה האישה הראשונה שמילאה את התפקיד. בימינו מממנת את אוניברסיטת רוקפלר, בעבר המכון רוקפלר למחקר רפואי (RIMR), העוסקת בחקר סיבותיהן, מניעתן וטיפולן של המחלות. המחלקה הבינלאומית לבריאות שפעלה בשנים 1913–1954 עסקה בחיסולן של מחלות מסוימות, בעלות השלכות חברתיות בחלקי עולם שונים, כמו האנקילוסטומיאזיס, השחפת, טיפוס הבהרות והקדחת הצהובה.

ציוני דרך בתחום הרפואה והבריאות

תוך 30 שנה - זינוק המחקרים על הקדחת הצהובה. 6 חוקרים מתים תוך כדי פעילות המחקר.

מרכז בלאג'ו

הקרן מחזיקה ומפעילה גם את מרכז רוקפלר בבלאג'ו, איטליה. המרכז מורכב ממספר מבנים, הפרוסים על פני שטח של 50 אקר (200,000 מ"ר), בחצי האי שבין קומו ולקו בצפון איטליה. המרכז מכונה לעתים בשם "וילה סרבלוני". הוילה היא רק אחד מבניינים רבים בהם שוכנים דיירים ומשתתפי כנסים. הנכס הורש לקרן בשנת 1959 תחת נשיאותו של דין ראסק (שעתיד להיות מזכיר המדינה של נשיא ארה"ב קנדי). מרכז בלאג'ו[2] מפעיל גם מרכז כנסים וגם "תוכנית רזידנס". תכנית הרזידנסי היא תכנית תחרותית ביותר אליה יכולים להגיש מועמדות חוקרים, אמנים, סופרים, מוזיקאים, מדענים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע בתחום הפיתוח מרחבי העולם ולעבוד על פרויקט לבחירתם לתקופה של ארבעה שבועות. מהות התכנית היא הסינרגיה המתקבלת מהאינטראקציה בין אנשים המגיעים מרקעים מגוונים ביותר. מספר רב של זוכי פרס נובל, זוכי פרס פוליצר, זוכי פרס הספר הלאומי (אנ'), זוכי פרס הנסיך מהידול (אנ') ועמיתי מקארתור, כמו גם מספר ממלאי מקום וראשי מדינות וממשלה לשעבר, שהו בבלאג'ו.

נשיאים

חבר הנאמנים (נכון ליוני 2021)

ראו גם

לקריאה נוספת

*Ron Chernow - Titan: The Life of John D. Rockefeller, Sr., Random House, New York 1998, מסת"ב 978-0679438083

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרן רוקפלר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של קרן רוקפלר

הערות שוליים

  1. ^ Chernow 1998
  2. ^ The Bellagio Center


ערך זה הוא קצרמר בנושא ארגונים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34229531קרן רוקפלר