סיימון פלקסנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סיימון פלקסנר
Simon Flexner
לידה 25 במרץ 1863
לואיוויל, ארצות הברית
פטירה 2 במאי 1946 (בגיל 83)
ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי פתולוגיה ניסויית
מקום לימודים אוניברסיטת לואיוויל
מוסדות אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
מכון רוקפלר

סיימון פלקסנראנגלית: Simon Flexner;‏ 25 במרץ 18632 במאי 1946) היה רופא ומדען אמריקאייהודי, פרופסור לפתולוגיה ניסויית באוניברסיטת פנסילבניה ומנהלו הראשון של מכון רוקפלר למחקר רפואי. שימש גם נאמן של קרן רוקפלר.

פלקסנר ערך מחקר על שיתוק ילדים ופיתח טיפול בעירוי נסיוב לדלקת קרום המוח. הוא היה הראשון לתאר רוזטת פלקסנר-וינטרשטיינר, ממצא פתולוגי אופייני של רטינובלסטומה. החיידק Shigella flexneri קרוי על שמו.

חייו

פלקסנר נולד בלואיוויל שבקנטקי למוריץ (מוריס) ואסתר פלקסנר, הבן הרביעי מתוך תשעה ילדים. אביו, יליד העיירה נוימארק שבבוהמיה, היגר לארצות הברית לאחר שהות של מספר שנים בשטרסבורג, בעוד מוצאה של אמו מרודן שבבוואריה.[1]

את התואר הראשון במדעי הרוקחות השלים בשנת 1881 במכללת לואיוויל לרוקחות, ולאחר מכן עבד עם אחיו הבכור, ג'ייקוב, שהיה רוקח ורופא, במשך שמונה שנים בבית המרקחת שלו.[1]

בשנת 1889 השלים את התואר דוקטור לרפואה במכללת לואיוויל לרפואה. לאחר סיום התואר החל במחקר בפתולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם גם לימד סטודנטים. בשנת 1899 מונה לפרופסור לפתולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה.[1] הוא נבחר לחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 1901.

פלקסנר לימד באוניברסיטת פנסילבניה עד 1903, אך נקרא לנהל את מכון רוקפלר למחקר רפואי ב-1901. הוא ניהל את מכון המחקר עד 1935. בתפקיד זה הכיר את הנדבן ג'ון ד. רוקפלר, שתמך במחקר ובטיפול רפואי בסיסי.

בין השנים 1910–1914 שימש בחבר הנאמנים של מוסד קרנגי.

הוא נפטר במאי 1946 בניו יורק מאוטם שריר הלב. עבודותיו מוצגות בחברה הפילוסופית האמריקאית ובספרייה הרפואית על שם בקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון.

משפחתו

פלקסנר התחתן עם הלן תומאס, לימים פרופסור לאנגלית. בנו, ג'יימס תומאס פלקסנר, היה סופר והיסטוריון, שחיבר ביוגרפיה נרחבת של ג'ורג' וושינגטון.

עם אחיו של פלקסנר נמנים אברהם פלקסנר, שהיה לרופא ולמחנך רפואי, וברנרד פלקסנר, ממייסדי החברה הכלכלית לארץ ישראל.

פרסים

פלקסנר על השער של הירחון מדע פופולרי, 1912

בשנת 1911 זכה פלקסנר בפרס קמרון לשיטות טיפול מטעם אוניברסיטת אדינבורו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיימון פלקסנר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Griffen WO Jr. Jacob: the other Flexner. Ann Surg. 2004 Jun;239(6):808-17. doi: 10.1097/01.sla.0000128684.67062.39.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סיימון פלקסנר38284939Q984262